בבקשה שמישהו יזדהה איתי

אני תמיד עונה הכי מהר שאני יכול

אני לא חושב שזה קשור לאגו זה יותר קשור למה שהחברה הפכה למקובל, יש לי אגו ענק אבל אני אענה ברגע שאני אראה את ההודעה כי אני מוצא את זה חסר תועלת ולא יעיל, האגו שלי בא לידי ביטוי בדברים אחרים

כן אני מרגיש ככה
ישלי ידידה שאני מחשיב כטובה
אני לא חודב שהיא רואה אותי באותו אור שאני רואה אותה
ואני עונה לה בשניות ולה זה יכול לקחת יום לענות לי
ואני חושב שלפעמים שאני עונה מהר זה כאילו אני נידי....
אבל זה מה שאני לא יכול לסנן ולא יכול לא לענות מהר

זה ככ אני פשוט אין לי כוח לסנן אנשים אני לא מבינה את הפואנטה בזה ואם אני מנסה לסנן בכוח יוצא שאני שוכחת מההודעה ואז אני בטעות עונה אחרי יומיים

אני דווקא הפוך אני מסננת כל הזמן ויש הודעות שאני ממש הץמחכה שישלחו לי ואישית אני לא אוהבת דווקא את התכונות הללו בי

כןן

שואל השאלה:
אדון חליל נכון,אבל זה גם יכול להיות בגלל אגו או שמפתחים אגו אמיתי בגלל מוסכמות חברתיות
זה מרגיש כבר נואש לא לסנן למרות שזה פשוט כי אין לי סיבה לעשות את זה

כן אני ממש מזדהה

לא נראה לי שזה קשור לאגו אני חושבת שאני בן אדם נטול אגו אבל מדי פעם אין לי כוח לשטויות של חברים שלי אז אני מרשה לעצמי לקחת זמן לעצמי ולסנן ואם אני במוד של לדבר וזה אז אני אענה באותו הרגע

שואל השאלה:
קרקר ממש מזדהה איתך קרה לי המון

אני חושב שאדם עם אגו גדול ובצדק, לא מושפע ממוסכמות חברתיות כמו אנשים אחרים, זאת אומרת שאם אני חושב משהו ואני יודע שאני צודק אז כל העולם יכול לקפוץ לי, ואני לא אעשה משהו כי ככה אנשים אחרים עושים,מבחינתי זה שווה ערך להיכנס לבית משוגעים לראות את כולם מתנהגים מוזר ולחקות אותם רק כי הם הרוב... כמו שזה נשמע לך מגוחך זאת דעתי על מוסכמות חברתית מסויימות שאין בהם שמץ של הגיון.
(אגו ענק כבר אמרתי?)

אני חושב שזה שילוב, יש אנשים שפגשתי ותפסתי מהם אנשים מעניינים, אני לא פוסל בן אדם בגלל שהוא לא אני, אני פשוט חושב שאנשים ברובם באמת ובתמים טיפשים ורודפים אחרי שקר שהם יצרו לעצמם, אני באמת מאמין שאני חכם יותר מרוב האנשים והמעטים שחכמים יותר לא מבינים את העולם הזה מהזווית הנכונה.
מצד שני אני מפקפק בעצמי, אולי אני עוד אחד מהעדר שחי בסרט קשה שמכר לו אפקט דאנינג קרוגר. ואולי אני סתם סובל מתסמונת המתחזה, אין לי מושג מה האמת, אבל עוד לא פגשתי אדם ששבר את האשלייה כמוני, והאנשים המעטים שאני מחשיב כשווי שיחה תמיד הסכימו איתי על הנושאים שאני העלתי בפניהם על "האשלייה" המדוברת, אבל זה משהו שצריך לבוא מבפנים על מנת להבין אותו באופן המלא והאמיתי שלו.
בקיצור אני חי באי וודאות אבל חייב לחיות כנורמלי היחיד בעולם משוגע, וזה סבל אדיר. ואולי אני המשוגע היחיד בעולם נורמלי...

שואל השאלה:
אני ממש ממש מזדהה עם זה.
בקשר לפיקפוק העצמי שהזכרת, האפשרות שאולי אתה לא מה שאתה חושב את עצמך מרגיש לך כמו חוסר ביטחון עצמי שבא והולך? זה גם כולל את החכמה שאתה מרגיש שיש לך? שאולי אתה סתם חי בסרט שאתה מבין את העולם ואתה לא באמת אינטלגנט,או איש שיחה בעצמך?

כן זה משהו בסגנון רק שאת מוסיפה לזה את העובדה שהעולם חסר משמעות כל מה שנעשה לא ישנה את זה אנחנו חיים בפאקינג שקר של חברה שבנויה על מגדל קלפים שאנחנו בעצמנו בנינו כדי להגן על עצמנו מהאמת ושבנשיפה אחת כל המגדל נופל הכל יתפרק וזה קרה וזה יקרה ומה שאנשים יעשו זה לבנות את המגדל מחדש כי הדרך היחידה להתעלם ממה שמקיף אותם באמת זה להתמקד בשברים של המגדל, והם פשוט לא מסוגלים לראות מה שהולך מסביבים וזה מתסכל וההרגשה הזאת שגם אותך המגדל (שמייצג את החיים חסרי המשמעות שלהם שהם לא מצליחים להבין כמה הם חסרי משמעות) מנסה לבלוע ולהכניס אותך אל תוך יום אפור שחוזר על עצמו שוב ושוב עד שאתה מת.
הקללה של להיות יותר חכם מכולם זה שאתה לא מסוגל להיות תמים כמוהם ואין שום דרך להתמודד עם בעיה שאין לה פתרון שקיים אז אתה שותה כמו חמור עד שהמוח שלך ניהיה איטי כמו של כולם ואתה כבר לא מסתובב באמצע הלילה לבד כי לא הצלחת להירדם מזיוני מוח שגרמת לעצמך, ולא אני לא מדבר על חרדות מהעתיד של מה יהיה, אלא פשוט ההבנה הטהורה שהכל שקר וכל מה שתעשה לא ישנה את זה. לא יודע אם הרגשת את זה, אבל זה לא כיף.

שואל השאלה:
עם זה אני פחות מזדהה,אני כן חושבת על זה וכן יש בזה משהו אבל בגלל הסגנון חיים שלי שיש לי לא מרצוני,הדברים הקטנים בחיים נראים לי משמעותיים כי אני לא זוכה לחוות אותם בשיא החוויה,ולכן אני לא יכולה שלא להסתכל על הטענה שלך כאל משהו שמדבר על דבר שגדול הרבה יותר ממני וממך,ושאם אחיה לי את החיים השקטים שלי,אמצע דברים שמסבים לי הנאה,זה לא נוגע אלי כי אני מתישהו ימצא אנשים נורמלים,דברים שמשמעותיים בשבילי לעשות,אבל כן יש שקרים בעולם שעדיין יהיו אכשהו בחיי ולא אוכל להתעלם מהם לגמרי,כמו המוסכמה החברתית שהעלתי בשאלה המקורית שלי. ואפשר להסתכל על האגו הזה שדיברתי עליו כאל משהו שממש דומה למה שאתה מדבר עליו,על שקר שאנחנו מספרים לעצמנו. מישהו החליט שככה צריך להיות,ואז כולם ככה,רוב האנשים לא עוצרים לחשוב ,אבל למה לסנן מה זה נותן לי? פשוט עושים ולא מפקפקים בזה,וזה קיים בעוד דברים בחיים כמו סגנונות חיים שכופים עלינו,למשל בית ספר,להקים משפחה. השטיפת מוח בנושאים האלו כל כך חזקה,חברתית.

נשמע כמו תסמונת המתחזה פשוט, לדעתי רק טיפש יכול להיות בטוח שמשהו ב100 אחוז והפקפוק העצמי מראה על אינטילגנציה גבוהה

שואל השאלה:
אתה אומר שלא אכפת לך מדעות של אנשים כי כל מי שפגשת באמת טיפש או שהנרקיסיסטיות שלך גורמת לך לראות אותם כנחותים וטיפשים? כי זה יכול להיות מבלבל,את זה אני יכולה להבין

שאת חיה כנרקיסיסטית תמידית את מוצאת אנשים אחרים יותר יותר מגוחכים וחסרי הבנה בסיסית בכל מושג שקיים בכל יום, אז פשוט לא אכפת לך, מכלום אף פעם. כנראה שלא תביני אבל לצורך השוואה הדעה של אנשים אחרים מעניינת אותי כמו שדעה של תינוק שנולד לפני שעה במדינה אחרת מעניינת אותך

שואל השאלה:
לא שללתי את התשובה הקודמת שלך חח
צודק ,יש מוסכמות חברתיות שמיותרות אבל זה בעייתי אם כולם עוקבים אחריהם

שואל השאלה:
היה נחמד לדבר איתך