איך כותבים, גילים או גילאים? אני בהתערבות!!

שניהם תקינים
מוזמנת לבדוק את זה בגוגל על פי האקדמיה העברית ללשון.

אפשר את שניהם לפי האקדמיה ללשון העברית, אם הבנתי נכון
זה מה שכתוב (הכל)-
רבים משתמשים בצורה גִּילָאִים כריבוי של המילה גִּיל. ואולם צורת הרבים המתבקשת והתקנית של המילה גִּיל היא גִּילִים כמו דיןדינים (ולא "דינאים"), כיס-כיסים, מיץ-מיצים, מין-מינים, שיר-שירים ועוד רבים.

הוספת אל"ף בצורות רבים מוכרת בדרך כלל רק לפני צורן הרבים ־וֹת, כגון מרחץמרחצאות, שרשרתשרשראות (לצד שרשרות), עסקהעסקאות (לצד עֲסָקות). לפני סיומת ־ים תופיע אל"ף או במקום יו"ד (הגה הגיים או הגאים, צבי צביים או צבאים) או במילה המסתיימת בחולם או בשורוק (תאותאואים, קנגורוקנגורואים).[1]

מניין הגיעה ללשוננו הצורה גילאים?

מתברר שיד הלשונאים בדבר:

בשנת תש"ח (1948) יצא איש הלשון יצחק אבינרי נגד השימוש במילה שנתון לציון ילידי שנה מסוימת. במקומה הציע להשתמש במילה "גילאים" לציון בני אותו גיל על פי צורת הרבים "גילאֵי" המתועדת בארמית של התלמוד הבבלי ומתפרשת כך.[2] לפי אבינרי, המילה גילאים היא צורת רבים של גִּילַאי 'בן אותו הגיל'. הוא עצמו השתמש בחידושו זה לציון שנתון או שנתונים כבר בשנת תר"ץ (1930; בכתב העת מסחר ותעשיה, שהיה "עורך הסגנון" שלו).

את השימוש הזה הפיץ הלשונאי ראובן סיון בראשית שנות החמישים בשמשו "קצין העיתונות" (=דובר) של משרד החינוך, כעולה מידיעות בעיתונות על רישום ילדים למסגרות חינוך. למשל:

כ־31,400 ילד נרשמו עד עתה בהתאם לחוק לימוד חובה. מספר זה כולל כ־12,400 גילאי 5, כ־16,00 גילאי 613 (גיל בית הספר היסודי) וכ־3000 גילאי 1417 (בית הספר לנערים עובדים). (חרות, 24.6.1951)

גם אל מונחי האקדמיה נכנסה המילה: ברשימת מונחים בפסיכולוגיה חברתית משנת תשי"ט (1959) בא המונח "קבוצת גילאים" כנגד age group, ומכוון לקבוצה של בני אותו גיל.

אלא שהגולם קם על יוצרו, והמילה המחודשת גילאים הלכה ותפסה את מקומה של גילים כצורת הרבים של גיל. כך למשל בדוגמאות שלהלן שבהן אין מדובר על ילידי שנה מסוימת אלא על גיל סתם:

פער הגילאים בין בני זוג (במקום: פער גילים)
המוח לא מפסיק להתפתח גם בגילאים מאוחרים (במקום: בגילים מאוחרים, בגיל מאוחר)
התפתחות הילד בגילאי 1921 חודשים (במקום: בגיל 1921 חודשים)
אבינרי עצמו הצטער על התפשטותה המוגזמת של המילה שחידש:

לא זכיתי, והצעתי זו נתקבלה יותר משעלה על דעתי: במודעות של משרד החנוך יש גם "גילאי הגן", "גילאי בית־הספר", במקום שאפשר לכתוב בפשטות: ילדי הגן, תלמידי בית־הספר. לא התכוונתי, חלילה, לכך שהגילאי ידחוק מלים שגורות. יש להשתמש בו רק לצורך. (טבת תשכ"א, יד הלשון עמ' 97)

גילים ולא גילאים

גם בהקשרים שאליהם כיוון אבינרי את חידושו המילה מתפרשת כיום בתודעת הדוברים כרבים של המילה המופשטת גיל, משום שלמעשה לא היה כל שימוש בצורת היחיד גִּילַאי. כשאנשים נוקטים כיום צירוף דוגמת "גילאי 56" הם אינם רואים לנגד עיניהם את הילדים עצמם, ולכן אומרים "ילדים בגילאי 56".

מכיוון שהמילה גילאי אינה קיימת בפועל בלשוננו, אין טעם לנקוט את צורת הרבים שלה, ובוודאי לא כאשר הכוונה לגיל במובן של שנות חיים. על כן אנחנו ממליצים לנקוט רק את המילה גִּיל ונגזרותיה:

מתאים לכל הגילים / לכל גיל / לבני כל הגילים
אופייני לגילֵי 34
גן רב־גילי
שעות שינה מומלצות לפי גילים / לפי גיל
בהקשרים רבים אין צורך לא ב'גילאים' ולא ב'גילים': במקום 'החוג מיועד לגיל 812' אפשר לומר בפשטות: 'החוג מיועד לבני 812'. כך בתנ"ך: "כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה'" (שמות ל, יד), "וְאִם מִבֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה" (ויקרא כז, ה). וכך למשל בשיר "אלף־בית" של נעמי שמר: "בני השש ובני השבע מציירים בגיר וצבע" (ולא: 'ילדים בגיל שש עד שבע' או 'ילדים בגילאי שש עד שבע').

גילאים נהוג

גילאים

גילים זה צורת רבים של גיל
גילאים זה מונח לבני אותה קבוצת גיל

לפי האקדמיה זה גילים

^^את צודקת אבל זה תלוי גם בהקשר, בגדול שניהם תקינים

גילאים