איזו תפיסה מבין הבאות עדיפה יותר לדעתכם, באילו מצבים, ולמה?

מיינדפולנס "נצחי" לא הכי אפשרי לדעתי.. אני אישית עושה מיינדפולנס פעם ביום לרבע שעה בערך וזה עוזר בכללי לרוגע אך עדיין לא סותר את זה שיש לי מטרה וסדר עדיפויות בחיים. מה שכן צריך להנות מההווה (גם אם לא על חשבון העתיד).

שואל השאלה:
אני לא מדברת על מיינדפולנס בפני עצמו, גם אני עושה מיינדפולנס מדי פעם אך בכל זאת מהרהרת בעבר או מתכננת תכניות ומטרות לעתיד. אני מדברת על תפיסה רחבה יותר שמיינדפולנס הוא רק חלק ממנה.

כן זהו, התייחסתי גם לזה.

מיינדפולנס. הזיכרון העמוק שלנו מין הסתם פועל על פי העבר וזה דבר מעולה כי אנחנו צריכים זיכרון כדי.. להמשיך ללמוד וללמוד דברים, אבל העבר גם יכול לעכב אותנו. לדוגמה בסוגי מדיטציה שונות כמו מדיטציה טרנסנדנלית מחשבות על העבר פשוט ינתקו אותך מהריכוז והמנטרה שאת צריכה לחזור אלייה תהפוך לחסרת תועלת. מה שכן לא הרבה מבצעים את המדיטציה הזאת אז זה פחות רלוונטי.

והאם אפשר לשלב את שניהם? כמובן. מחשבות על העבר שלנו יגרמו לנו להבין מה עשינו לא נכון ואיך אפשר לתקן את זה, לכן צריכים לעשות הליכות ולעשות מדיטציה, כדי לבדוק את העבר שלנו, למצוא זמן לנקות את הראש ולקחת מוסר השכל לעתיד, אנחנו תמיד נרצה להצדיק את עצם קיומנו, זאת המטרה שלנו כבני אדם ואם את שואלת אותי זה דבר ממש מעציב.


איפה התפיסה השנייה והראשונה עוזרות ואיפה הן חסרות תועלת?


התפיסה הראשונה: טובה מאוד לאנשים שעברו עבר קשה כמו אונס, אובדן של אדם חשוב או עבר של דיכאון, זה יכול להפוך למין מנטרה מסוימת כמו שהזכרתי קודם. גרועה מאוד לאנשים שצריכים להתקדם עם הידע שהם צברו בעבר. כמו פסיכולוגים לדוגמה.

התפיסה השנייה: טובה מאוד לתלמידים בתיכון עם מסלול ומוטיבציה, גרועה מאוד לאנשים בעלי מקום גבוה עם סיכוי ליפול מהמקום הגבוה, לדוגמה סוכני עסקים שבשנייה יכולים לאבד את העבודה שלהם עם טעות אחד בניסיון להתקדם.

הגישה הראשונה עוזרת לנו להכיר בעובדה שהמחשבות שלנו לא בהכרח מייצגות את המציאות. אנחנו לא באמת צריכים להיות כפופים לאותן מחשבות. זה מאפשר לנו "לנצל את הרגע" במקום לעבור את החיים עם חצי מתשומת הלב שלנו בעבר/ בעתיד/ בפטפוט הנפשי שלנו.

זו דרך שמאפשרת לך להיות יותר פרודקטיבי כאדם, ממוקד יותר בבחירת סדרי עדיפויות ופעולות שמתאימות ליעדים שלך.
היא לא סותרת את הגישה השנייה בשום צורה, הן יכולות להתיישב יחד. לעיתים כדי להיות אפילו יותר פרודוקטיבי בהגשמת המטרות שלך, חשוב להתייחס לעבר כדי ללמוד מהטעויות.
אם לא תסתכל אחורה מדי פעם ותבין איפה טעית, סביר להניח שקצב ההתקדמות שלך יפחת. העניין הוא לדעת להסתכל על העבר בצורה רציונלית - להתבונן בו מבלי להיות כפוף לו.

לגבי העתיד, כל מה שאתה עושה עכשיו ישפיע עליו, אם תמשיך לדאוג לא תוכל להשיג את מטרתך, אבל אם אתה שולט במוח שלך ומתחיל להתמקד בהווה שלך - אתה בהחלט תוכל להשיג את מה שאתה רוצה בעתיד.

להיות ברגע לא אומר שאת לא יכולה לתכנן את העתיד, פשוט תהיי ברגע של לתכנן את העתיד.
רק אל תתקעי על זה יותר מידי...
הצבת מטרות זה דבר חשוב, אבל אין קשר ללהיות מודע לרגע, אפשר לעשות את שניהם במקביל :)