7 תשובות
לדעתי אל תלכי ותקשיבי לעצמך,אבל אם את רואה שאת מתחילה להוריד שוב בקלוריות תתחילי ללכת לדיאטניות, חוץ מזה משקל 60 על גובה 1.60 זה מהמם!!!
שואל השאלה:
נראלי שאמא שלי מתכוונת יותר לפסיכולוגית הפרעות אכילה כאילו יותר מהבחינה הרגשית, ואני יודעת שזה מדאגה אבל רק להתחיל לחשוב על זה מכניס אותי ללחץ מטורף, ואני פוחדת שהיא באמת מאחורי הגב שלי תקבע עם מישהי כזאת ואז תכריח אותי ללכת וזה ידרדר אותי נפשית ולא יהיה לי חשק לאכול ואז יהיה לי יותר קשה לאכול בהרבה, לכן אני לא חושבת שאני 100% אבל אני גם יודעת ש*בשבילי* לא יהיה טוב להכניס עוד אנשים גם מקצועיים לתוך כל זה, ושרק אנשים קרובים זה יעזור
ואני מודה שאני עדיין מבחינה נפשית לא כמו שהייתי לגבי אוכל לפני כל הסיפור הזה וזה משהו שילווה אותי אבל אני כן מרגישה שיפור ואני לא יחזור להרעיב את עצמי, כרגע אני שוקלת 43 (בדקתי וזה משקל תקין לגילי) ו60 לגיל שלי ולגובה זה קצת עודף משקל וכל הזמן המשפחה אמרה לי שכדאי לי להוריד כי הייתי באמת נראת מלאה מלאה
נראלי שאמא שלי מתכוונת יותר לפסיכולוגית הפרעות אכילה כאילו יותר מהבחינה הרגשית, ואני יודעת שזה מדאגה אבל רק להתחיל לחשוב על זה מכניס אותי ללחץ מטורף, ואני פוחדת שהיא באמת מאחורי הגב שלי תקבע עם מישהי כזאת ואז תכריח אותי ללכת וזה ידרדר אותי נפשית ולא יהיה לי חשק לאכול ואז יהיה לי יותר קשה לאכול בהרבה, לכן אני לא חושבת שאני 100% אבל אני גם יודעת ש*בשבילי* לא יהיה טוב להכניס עוד אנשים גם מקצועיים לתוך כל זה, ושרק אנשים קרובים זה יעזור
ואני מודה שאני עדיין מבחינה נפשית לא כמו שהייתי לגבי אוכל לפני כל הסיפור הזה וזה משהו שילווה אותי אבל אני כן מרגישה שיפור ואני לא יחזור להרעיב את עצמי, כרגע אני שוקלת 43 (בדקתי וזה משקל תקין לגילי) ו60 לגיל שלי ולגובה זה קצת עודף משקל וכל הזמן המשפחה אמרה לי שכדאי לי להוריד כי הייתי באמת נראת מלאה מלאה
אנונימית
אני גם בסיפור דומה לשלך(הייתי אוכלת ממש קצת ועל כל דבר הסתכלתי מה הקלוריות של אותו מאכל) אבל אני הצלחתי לאט לאט לאכול יותר כמוך ובינתיים אני בסדר... אם את מרגישה שאת יכולה להמשיך להתמודד עם זב לבד ואת מרגישה שאת סומכת על עצמך אז תמשיכי ככה לדעתי..
שואל השאלה:
אני הרבה פעמים מדברת עם אמא שלי על מה שעובר עלי, פשוט זה מכניס אותי להרבה לחץ רק להתחיל לחשוב על מה יקרה אם היא תכריח אותי ללכת והיא גם אמרה לי לפני חודש בערך "כרגע בקורונה זה בעיה למצוא, אבל אני מחפשת ואני לא יוותר לך על זה"
ובכיתי אחר כך מלא
וכל שבוע אני מרגישה שיפור נפשית ואני כבר כמעט חודש אוכלת "נורמלי" כמות שבאמת מתאימה לגיל שלי
וכרגע אני מתמקדת בפחד מאוכל משמין וכל פעם כשאני מרגישה מוכנה אני אוכלת משהו לא בריא, ומכל פעם לפעם אני מרגישה שיפור, ופחות רצון "לפצות"
אני הרבה פעמים מדברת עם אמא שלי על מה שעובר עלי, פשוט זה מכניס אותי להרבה לחץ רק להתחיל לחשוב על מה יקרה אם היא תכריח אותי ללכת והיא גם אמרה לי לפני חודש בערך "כרגע בקורונה זה בעיה למצוא, אבל אני מחפשת ואני לא יוותר לך על זה"
ובכיתי אחר כך מלא
וכל שבוע אני מרגישה שיפור נפשית ואני כבר כמעט חודש אוכלת "נורמלי" כמות שבאמת מתאימה לגיל שלי
וכרגע אני מתמקדת בפחד מאוכל משמין וכל פעם כשאני מרגישה מוכנה אני אוכלת משהו לא בריא, ומכל פעם לפעם אני מרגישה שיפור, ופחות רצון "לפצות"
אנונימית
שואל השאלה:
כרגע אני כן מחשבת קלוריות
אבל זה כדי לבדוק כמה אני אוכלת כדי לוודא שאני מגיעה ל1400
אבל אני עובדת לפי תפריט שעשיתי לי ואז אני פחות מחשבת כי זה תפריט מחושב מראש שאני יודעת שהוא 1400 וכל פעם אני מגוונת
כרגע אני כן מחשבת קלוריות
אבל זה כדי לבדוק כמה אני אוכלת כדי לוודא שאני מגיעה ל1400
אבל אני עובדת לפי תפריט שעשיתי לי ואז אני פחות מחשבת כי זה תפריט מחושב מראש שאני יודעת שהוא 1400 וכל פעם אני מגוונת
אנונימית
שואל השאלה:
מבחינת תפריט ואוכל ופיזית אני בסדר וכבר נורמלי ביחס למה שאני אמורה
אבל מבחינה נפשית זה יותר הכוונה
כאילו פסיכולוגית הפרעות אכילה לא תזונאית שרק מסדרת תפריט
מבחינת תפריט ואוכל ופיזית אני בסדר וכבר נורמלי ביחס למה שאני אמורה
אבל מבחינה נפשית זה יותר הכוונה
כאילו פסיכולוגית הפרעות אכילה לא תזונאית שרק מסדרת תפריט
אנונימית
שואל השאלה:
am!t כתבת שהיית במצב דומה לשלי ולא הלכת לדיאטנית, מישהו אחר עזר לך? חברים? הורים?
וגם אם את מוכנה לענות כי זה יעזור לי, כרגע כבר סוגשל שמת מאחורייך את מה שהיה, כאילו הצלחת להשתקם לבד וכרגע את במצב טוב מבחינה נפשית ואכילה?
am!t כתבת שהיית במצב דומה לשלי ולא הלכת לדיאטנית, מישהו אחר עזר לך? חברים? הורים?
וגם אם את מוכנה לענות כי זה יעזור לי, כרגע כבר סוגשל שמת מאחורייך את מה שהיה, כאילו הצלחת להשתקם לבד וכרגע את במצב טוב מבחינה נפשית ואכילה?
אנונימית