אני בוכה בבקשה תכנסו

וואי אמאלה באמת שאני לא כזה מבין בזה אבל אולי תנסי לדבר בהתחלה עם שתי חברות שלך ואז תגדילי את מספר האנשים שאת יכולה לדבר איתם בלי שההתקף הזה יחזור

זה לא נוראי זה נבע מחובר ביטחון ועמידה מול הרבה אנשים, הכל טוב זה קורה. אני בטוחה שכולם שם הבינו

שואל השאלה:
זה לא היה הרבה אנשים..
היינו 7 ואתם לא יודעים איך אני מרגישה עכשיו.
אני מרגישה ששופטים אותי עכשיו גם אם לא באמת שופטים.
אני ממש בוכה פה ואני מרגישה רע עם עצמי.

אין לך סיבה, באמת. זה קורה לכולם ואני בטוחה שהם לא שופטים אותך, את חלק מהם ואין סיבה שישפטו אותך. אולי לך זה מרגיש ככה אהל אני בטוחה שלא

הכל בסדר
קורה לי מלא ואני פשוט צוחקת על עצמי
כן זה קצת מביך אבל זה לא כזה נורא
הם צוחקים ואני ביחד איתם
הכל זה גישה
צריך לקחת דברים בפרופורציות
עוד כמה זמן הם כבר ישכחו מזה
את לא צריכה לדאוג

הכל באמת בסדר, זה קורה לפעמים.
הם כנראה שכחו מזה כבר, אין סיבה שתתעסקי בזה יותר מדיי ותרגישי רע בגלל זה.
מה שחשוב זה שניסית לדבר, גם אם זה לא הלך לך ממש טוב. אל תהיי קשה עם עצמך, זה באמת בסדר, תרימי את הראש ותמשיכי הלאה כאילו זה לא קרה

שואל השאלה:
אם אני אדחיק את זה, זה יבוא לי שוב.
אני רוצה להתגבר על זה ואני לא יודעת איך וזו לא אופצייה ללכת לפסיכולוג.
אני מרגישה כלכך נורא כרגע אני אפילו לא יכולה לתאר לכם.
אם אני אחשוב עכשיו על הסיטואציה הזאת אני אבכה

זה הכי לגיטימי בעולם! אל תרגישי רע עם עצמך.. אם חברה שלך והקראש שלך לא יכולים להבין את זה ולהתעלם מהדבר הקטנטן הזה הם בכלל לא שווים אותך..❤

את לא צריכה להדחיק את זה, אלא להבין שזה בסדר שזה קרה לך! אני ממש מבינה את הקושי שלך לדבר עם אנשים, וההרגשה הזאת שכולם שופטים אותך. את צריכה להבין שזה באמת לא נורא, מחר כולם כבר ישכחו מזה ובשביל שיהיה לך יותר טוב תשכחי מזה גם את.
את לא צריכה להיות כל כך קשה עם עצמך בקשר לזה, את תעבדי על זה.
תיקחי את זה בפרופורציות, זה לא נורא כמו שאת מסתכלת על זה

שואל השאלה:
ההפך.
שמתי לב באותו רגע שחברה שלי מנסה לעזור לי למרות שהיא לא יודעת שיש לי חרדה חברתית. וגם כשחזרנו לבית היא שאלה אותי למה אני עצובה ואמרתי לה שאני פשוט עייפה והיא ניסתה להצחיק אותי ולשמח אותי ואני כלכך אסירת תודה על זה.
ואני די בטוחה שכולם ידעו באותו הרגע מה עברתי.
אני לא חושבת שאני מסוגלת להסתכל עליהם בזמן הקרוב או בכלל.
במיוחד שיש שם אחד שאני מרגישה שהוא ממש שופט אותי.
אני מפחדת ממה הקראש חושב, או אם הם דיברו על זה באותו רגע שהלכנו לבית.
אני רוצה לספר לחברה שלי על זה אבל אני מתלבטת כי מצד אחד אני לא יכולה להתמודד עם זה לבד, אני בסוף מסוגלת להכנס לדיכאון בגלל זה. מצד שני, אני נראת בן אדם עם ביטחון עצמי ולפעמים גם אני חושבת ככה. למרות שאני הכי לא. ואני רוצה ואוהבת לשדר לאנשים שיש לי ביטחון..
אני מפחדת שזה יקרה לי שוב ואני לא אדע איך להתמודד, כי באותו הרגע שזה קורה אני כאילו מתנתקת מהמציאות ואני לא בפוקוס ואני מזיעה וכואב לי הראש.

אני חושבת שתשתפי את חברה שלך בזה, כדי שיהיה מישהו שיעבור איתך את זה.
את לא צריכה לספר לכולם על זה, את יכולה לספר את זה גם רק לה.
אל תחשבי יותר מדיי על מה הקראש חשב עלייך או בכללי אנשים, זה רק יעשה לך רע.
במצבים כאלה תדעי לקחת שנייה לעצמך, לנשום ואולי גם ללכת לצד כדי להירגע

שואל השאלה:
אני יודעת שזה נשמע פתאטי אבל אם אני אשתה טיפה לפני כל יציאה.. זה יעזור לי? אני חושבת שארגיש יותר משוחררת.
וכמובן אני לא אגיד להם ששתיתי..

אני לא חושבת שזה הפיתרון.
אולי זה כן יעזור לך להרגיש טוב ולהרגיש משוחררת יותר, אבל אחרי זה שההשפעה של האלכוהול תעבור, את תרגישי אותו הדבר ואפילו גרוע יותר.
זה רק פיתרון זמני, ואני חושבת שבשביל באמת להיות שמחה ולהרגיש טוב עם עצמך את צריכה לעבוד על זה, בלי עזרה כזאת.

חחח זה בסדר זה תמיד קורה