אני מרגיש שאני צריך לשפוך את זה כדי להרגיש יותר טוב...

היי, בזמן האחרון אני לא הייתי הבן אדם הכי "נחמד" שיש והייתי מאוד מעצבן ולא הבנתי למה...
תמיד אמרו לי ש"זה הגיל התבגרות שלי" אבל לא האמנתי לזה ולא חשבתי לשניה על זה שאולי אנשים צודקים וזה פשוט חלק מהחיים שכולם עוברים. אני הייתי בן אדם מאוד לא נעים ונוח בשביל שיחה רגילה עם בן אדם. אני תמיד הייתי מקלל את המשפחה שלי ואת כולם, הייתי עושה הרבה דברים שאני מעדיף לא לדבר עליהם פה. ותמיד הייתי ממש מעצבן, אבל לא ידעתי על זה.
אבל היום אני הבנתי משום מקום שאני לא אני האמיתי... אני הרגשתי ממש מוזר, מפוחד ועצוב ולא הבנתי מה קורה לי. ופתאום אני נזכרתי באני מפעם... אני האמיתי.
האני שלא היה מקלל כל שניה, שלא היה עושה הרבה מאוד דברים נוראים שאני לא אפרט עליהם, שעושה שיעורי בית, מקשיב בשיעורים, ושמתנהג כמו מישהו שכיף לדבר איתו. אבל זה לא היה שונה מכל הפעמים שחשבתי על עצמי מפעם, חשבתי על עצמי מפעם הרבה פעמים אבל הפעם, הפעם אני לא רק הסתכלתי על פעם, הסתכלתי גם על עכשיו. אני פתאום ראיתי את ההבדל שיש בין מי שאני רוצה להיות, מי שאני, מי שהייתי... והבנתי שאני רוצה להפסיק להיות כלכך רע לכולם ולעצמי כל הזמן, אז פשוט ישבתי לרגע וחשבתי על זה. ופשוט הבנתי שאני, לא אני.
מה שאני מנסה להגיד זה שאני לא שמח עם מי שאני הייתי כל הזמן הזה, אני פגעתי באנשים שאני אוהב, במשפחה שלי, בחברים שלי, ובכל הסביבה שלי. ואני מצטער על זה.
ואני חושב שהדבר הראשון שאני יכול לעשות כדי להתחיל להיות קצת יותר טוב ממי שהייתי זה להגיד לכל מי שקורא את זה,

אם אתם חושבים שכולם נגדכם ושאתם לא טובים מספיק, זה עניין של זמן.
אתם בסוף תבינו שהכל בסדר, ושאף אחד לא נגדכם.


אני אוהב אתכם.