9 תשובות
שואל השאלה:
^^וואי תודה רבה לך!
אנונימית
אזרח- אדם בעל אזרחות של אותה מדינה (מקשר קרקע או דם) לאזרחים יש חובות וזכויות במדינה, רשאים להצביע בבחירות לממשל.
תושבים-
קבע: תושבים החיים בארץ מעל ל3 שנים, בעלי זכיות וחובות אך אינם יכולים להצביע לממשל ורק לרשות המקומית.
זמניים: תושבים החיים בארץ מתחת ל3 שנים, הם תושבים שבואו לצורכי עבודה, או ללימודים. ניתן להצביע לרשות המקומית אם חיים בארץ מעל לחצי שנה.

ההבדל ההעקרי: אזרחים יכולים להצביע לממשל ותושבים לא.

ראיתי באחת השאלות את זה.
לגבי השאלה הראשונה:
זה מגוגל

תנאי ראשון: שטח: טריטוריה בעלת גבולות מוגדרים ומוסכמים הכוללים יבשה, מים ואוויר, עליה מוחל שלטון המדינה.
תנאי שני: אוכלוסיה: האנשים החיים בשטח המדינה והנתונים לשלטונה. האוכלוסיה מורכבת מציבור אזרחים וממיעוט תושבים שאינם אזרחים.
תנאי שלישי: שלטון: גוף השולט באמצעות מוסדותיו וחוקיו על הטריטוריה של המדינה ועל אוכלוסייתה.
תנאי רביעי: עצמאות: ריבונות כלפי פנים וכלפי חוץ: יכולתה של המדינה להחליט כיצד לנהל את ענייני הפנים והחוץ ללא התערבות תוך השגת הכרה בינלאומית.
חוק השבות, תש"י1950 מעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה, אלא "אם נוכח שר הפנים שהמבקש פועל נגד העם היהודי; או עלול לסכן בריאות הציבור או ביטחון המדינה; או בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור". בהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה מיידית באזרחות ישראלית.

ויקיפדיה^
מטרתו של חוק השבות: "חוק השבות, הפותח את שעריה של מדינת ישראל בפני יהודי העולם, נועד לשמור גם על אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אופייה היהודי של המדינה יישמר רק אם רוב אזרחי הארץ יהיו יהודים". חוק השבות מכיר בזכותו של כל יהודי לעלות לישראל ולהשתקע בה. החוק מגדיר "יהודי" כ"מי שנולד לאם יהודיה או נתגייר ואינו בן דת אחרת". החוק חל גם על בני משפחתו הלא-יהודיים של יהודי. כך, יכולים לעלות לישראל ולחיות בה גם בת זוגו של היהודי, ילדיו ובני זוגם ונכדיו ובני זוגם

גם משהו שמצאתי^
שואל השאלה:
תודה לכולם! באמת!
אנונימית
שואל השאלה:
^^^לא דיברתי רק על זה, אני מדברת בכללי
אנונימית
1. שטח: טריטוריה בעלת גבולות מוגדרים ומוסכמים הכוללים יבשה, מים ואוויר, עליה מוחל שלטון המדינה.

2. אוכלוסיה: האנשים החיים בשטח המדינה והנתונים לשלטונה. האוכלוסיה מורכבת מציבור אזרחים וממיעוט תושבים שאינם אזרחים.

3. שלטון: גוף השולט באמצעות מוסדותיו וחוקיו על הטריטוריה של המדינה ועל אוכלוסייתה.

4. עצמאות: ריבונות כלפי פנים וכלפי חוץ: יכולתה של המדינה להחליט כיצד לנהל את ענייני הפנים והחוץ ללא התערבות תוך השגת הכרה בינלאומית.

5. הכרה בינלאומית: קבלה של המדינה על-ידי מדינות אחרות המכירות בריבונותה. קבלה זו באה לכדי מימוש בקשרים דיפלומטיים, כלכליים, תרבותיים ואחרים בין המדינה למדינות אחרות. ההכרה הנרחבת ביותר היא קבלת המדינה כחברה באו"ם.

(ישנם חילוקי דיעות באשר לשאלה האם תנאי זה אכן הכרחי לקיומה של מדינה ריבונית)
1. שלטון, ריבונות, שטח, אוכלוסיה , הכרה בינלאומית

השאר אני לא ממש זוכר מקווה שיעזרו לך