מה אתם אומרים על אנשים שלא מחוברים למציאות (אתאיסטים) שאומרים על אחרים (שאומרים באופן חד משמעי שה' קיים) שהם לא מחוברים?

אממ.. אני חושבת שלכל אחד יש את "המציאות" שלו... מבחינתם המציאות שלהם היא שאין ה' ולכן מי שמאמין נתפס בעינהם כלא מחובר למציאות.
אם אתה מסתכל על זה מהצןרה הזו אז כן זה די אירוני...

לא אירוני, שיהיה להם באהבה.

אם כבר אז זה עובד לשני הכיוונים כי גם אתאיסטים יכולים להגיד שזה אירוני שאתה אומר שהם לא מחוברים למציאות והם יגידו שאתה לא מחובר למציאות

אני מכבד את האמונות שלך תכבד את שלי

שואל השאלה:
אחי טוב אחי ,המציאות וההגיון ממש לא לטובת האתאיסטים: הם מדיימינים שעולם עם כל כך הרבה סימיני חכמה נוצר ללא בורא.

זה כמו להגיד שהמכתב בעל תוכן חכם נוצר בגלל שהדיו נשפך על הניר באופן אקראי, ולא בגלל מישהו כתב אותו.

יש לך מנותק מהמציאות יותר גדול מזה?

אני לא אומר שאין אלוהים או איזה מישהו למעלה אבל בעולם יש גם מלא סימני טיפשות, ואין באמת הוכחות.
שוב, אני לא אומר שאין אלוהים, אבל אפשר להגיד את אותו דבר על מאמינים, למרות שאני לא מתכוון להגיד את זה כי אני בסדר עם זה שיש לך אמונה אחרת משלי, וגם אתה צריך להיות בסדר עם זה שלי יש אמונה אחרת

מה? אתאיסטים כן מחוברים למציאות, הם מסתמכים על עובדות מדעיות. אין בזה שום דבר מעבר למציאות. לעומת זאת כוחות חוצנים זה מציאות אחרת. אבל המאמינים כן מוצאים הוכחות שמספקות אותם.
לפחות לפי דעתי,
אבל שכל אחד יאמין במה שהוא רוצה ללא כפייה על האחר))

שואל השאלה:
למה שאני אהיה שלם עם זה שהקב"ה לא מקבל את כל הכבוד שמגיע לו?

מי שאוהב את ה' יתברך - לא יאהב שיכפרו בו, זה חלק מאהבת ה' יתברך...

אז אתה כופה על אנשים שלא מאמינים בה' כדי שאתה תרגיש שה' מקבל מספיק הערכה
זה לא בסדר בעליל.

שואל השאלה:
זה יותר מבסדר, זה מה שצריך לעשות.

צריך לחשוב על כבוד ה' יתברך, לא לחשוב על רגשות של אנשים שלא מאמינים בו (אולי הכפייה הזאת "מצערת" אותם, או כל דבר אחר).

מי יותר חשוב: בורא עולם ומלכו, או נבראים שלו, אשר מסרבים להכיר בקיומו ומורדים בו?

אוקי, ניקח אותי למשל,
אני לא חושבת שהוא קיים לכן אני לא רואה שום משמעות לכבד "אותו". זה שתצווה עליי לכבד "אותו" לא תגרום לי להאמין או לכבד, אלא רק תגרום לי לשנוא אותך ואת שאר המאמינים, משום שהם מצווים לעשות עליי, דברים שאיני מעוניינת לעשות.
אז כן, אני מעדיפה לגרום לי להרגיש טוב, מאשר לכבד דבר שמבחינתי לא קיים

שואל השאלה:
אם את מכחישה את קיומו של אלוקים - אל תגידי שאת מחוברת למציאות. אנשים שמחוברים למציאות לא מכחישים שאלוקים קיים (את הסיבות כבר הבאתי)....

"זה כמו להגיד שהמכתב בעל תוכן חכם נוצר בגלל שהדיו נשפך על הניר באופן אקראי, ולא בגלל מישהו כתב אותו."
זה ממש לא אותו דבר כי "תוכן חכם" זו תפיסה מסויימת של בני אנוש וכתיבה זו דרך התבטאות של בני אנוש. זו רק דרך התבטאות ולא משהו ממשי, לכן אי אפשר להשוות את בריאת העולם לכתיבה של שיר יפה.

מה? התענה שלך ככ לא הגיונית, אז אני יכולה להגיד בדיוק את אותו הדבר וזה לא ישנה כלום
אין לך שום קשר עם המציאות כי אתה חושב שישנם כוחות חיצוניים מוזרים שאיננו יכולים לחוש קיימים ויצרו את כדור הארץ

מה? אלו בסכה נקודות מבט שונות, לא צריך לרדת על אף אחד, אני מכבדת את זה שאתה מאמין, אבל אתה לא מכבד את העבודה שאתאיסטים קיימים אתה מנסה לדחוף אותם בכוח לאמונה שלך,
בזמן שהם לא מנסים לדחות אותך לאי אמונה שלהם.

שואל השאלה:
אני ידוע שמי שהשכל מחייב שהוא קיים - אז ההוא קיים. לא קשור לחושים פזיים, אלא הכרה שכלית. כמו שאני לא ראיתי את מי שיצר את המחשב שממנו אנ יכותב עכשיו, אבל אני יודע שקיים מישהו כזה (למרות שאני בכלל לא ראיתי אותו).

ובגי קשר, עם הזמן נוצר לי קשר אישי עם הקב"ה, התחלתי לשים לב להשגחה פרטית, ברוך ה', לראות איך ה' מביא לי דברים מתאימים בדיוק בזמן המתאים...