היי אנשים יש מישהו שמזדהה איתי או שזו סתם אני הדפוקה?

אז בקצרה רוב הסביבה שלי, או לפחות דמויות מפתח בה, סובלים מהפרעה נפשית, מחלת נפש או קושי נפשי כלשהו (אחת החברות הטובות שלי, החברה הכי טוסה שלי לשעבר, החבר שלי, אחותי... אולי עוד), וזה סוג של גרם לי להרגיש רע שלי אין שום דבר. זאת אומרת, אני יודעת שקשה להם כמובן אבל אני גם רוצה משהו כזה (סתומה איי נואו אבל זה מה שאני מרגישה) כדי להשתוות להם. הם עוברים הרבה יותר ממני ואני מתלוננת על דברים קטנים ולא חשובים ומגיעה להישגים פחותים... אני פשוו מרגישה שבלי זה אני לא אשתווה להם לעולם... מישהו כאן לא חושב שאני נרקיסיסטית?