מה זה צינתור?

צנתור לב או צנתור כלי דם כליליים הוא הליך קרדיולוגי פולשני נפוץ המשמש לאבחון ולטיפול בבעיות כלי דם לבביים (כליליים). מטרת הצנתור האבחנתי היא למצוא ולמפות את התהליך הטרשתי, והצנתור הטיפולי משמש גם לפתיחת חסימה בכלי הדם הכליליים.

אנשים רבים סובלים מתסמונת כלילית חדה העלולה לגרום להתקף לב. אחת הדרכים לאבחן חסימות בעורקים הכליליים או לטפל בחסימה ובהיצרות עורקי הלב היא צנתור לב.

תהליך הצנתור;
בנבדק נעשה דיקור של עורק גדול (עורק החישור (radial artery) או עורק הירך (femoral artery)) ודרכו מוכנס קטטר זעיר בקוטר של כ-2 מילימטר (צנתר) תוך הזרקה של חומר ניגוד (בדרך כלל יוד) ושיקוף רנטגן. המצנתר מכוון את הצנתר אל כלי הדם הכליליים המבוקשים. הזרקתו של חומר הניגוד לתוך כלי הדם מאפשרת לאמוד את קוטרם ואת היקף ההיצרויות שבהם. היצרויות של עד 50% לרוב אינן בעלות משמעות קלינית, אך כאשר ההיצרות גדולה יותר היא בעלת משמעות ויש לטפל בה.

הצנתור מבוצע לרוב בהכרה מלאה, תחת הרדמה מקומית באזור החדרת הצנתר, ולעיתים עם טשטוש. נדיר שצנתור מבוצע בהרדמה כללית.

צנתור יכול להיות אבחנתי בלבד (70% מהמקרים) או אבחנתי וטיפולי (30% מהמקרים) כאשר מבוצעת פתיחה של כלי דם חסום. צנתור אבחנתי (הקרוי בספרות המקצועית "אנגיוגרפיה כלילית") נמשך בין עשר דקות למחצית השעה, וצנתור טיפולי עשוי להאריך את התהליך בשעה נוספת. לאחר צנתור טיפולי עובר המצונתר להשגחה של כ-6 שעות עד לסגירת הנקב בכלי הדם שדרכו הוכנס הצנתר. לאחר ההשגחה הוא משוחרר לביתו.[1] במקרים שבהם נמצאים במהלך הצנתור ממצאים המצריכים התערבות כירורגית, נשלחים המטופלים לניתוח מעקפים.

מקור מידע - ויקיפדיה.

דוחפים צינור ללב/פין/כלי דם/

צינתור זה כשיש אוטם בשריר הלב(התקף לב)
אז בדבר כזה יש חסימה בכלי דם שגורמים ללב לעבוד
בצנתור מכניסים צינור עם בלון או עם רשת ומשחררים את החסימה של הכלי דם שמוביל דם אל שריר הלב (עורק כלילי/קורונרי)