כבר חודשיים בדיכאון, יש לי כוח רצון ואני באמת רוצה להרזות ואני לא יכולה לסתום את הפה שלי מאוכל.

דברי איתי בפרטי למוטיבציה וחיזוקים, אני גם בתהליך ירידה (7 קילו כבר)

ממליצה לך קודם כל לטפל בדיכאון שלך, לדבר עם אנשי מקצוע ולהתחיל טיפול פסיכולוגי/תרופתי.
בנוסף לזה, לדעתי הכי טוב ללכת לדיאטנית שתכין לך תפריט מסודר שיעזור לך.

באמת ממליצה על דיאטנית.
אם אין לך אופציה/את רוצה לנסות לבד:
תיהי בגירעון קלורי,
בתור מישהי שירדה איזה 5 קילו בלי להתכוון, הינה מה שעשיתי כדי להיות בגירעון, את לא חייבת לעשות הכל בבת אחת.
1. אכלתי ללא הסחות דעת (בלי טלפון/טלוויזיה), התרכזתי באוכל, הטעם, בתחושת השובע שהגיע אחרי שאכלתי.
2. עצרתי כשאני שבעה.
הבנתי שבבוקר, כשבדרך כלל אכלתי סלט עם קוטג וביצה, לא תמיד הייתי רעבה גם לפרוסת לחם.
אז לפעמים לקחתי לחם כי ידעתי שאני רעבה, לפעמים החזרתי אותו, פשוט לפי *תחושת השובע שלי*.
יכול להיות שאחרי שעה אני אלך למגירה לקחת את הלחם שוב, זה מאוד תלוי.
אם הרגשתי שהבטן מתחילה להתרוקן זה היה הסימן שלי להתחיל להכין אוכל.
את לא צריכה עכשיו להפסיק לאכול כשאת רעבה! את צריכה ללמוד להקשיב לגוף שלך.
אבל, לשים לב שאם יש לך חשק למתוק לאחר כל ארוחה זה אומר שאולי את לא אוכלת מספיק אוכל אמיתי, שלא שבעת והגוף שלך רוצה ויטמינים.
כי בסופו של דבר, השוקולד לא ישביע אותך, אז עדיף לאכול פרוסת לחם או 2 מאשר מלא שוקולד.
3. אכלתי יותר חלבונים.
חלבונים גורמים לתחושת שובע, אני צמחונית אז אכלתי יותר קטניות עם חלבון, יותר ביצים, אבל שמתי לב לא לאכול יותר מ2 חלמוני ביצה ביום, כי 2 זאת הכמות המומלצת ולא מומלץ לעבור אותה.
4. הפסקתי להישקל. כל עוד אני אוכלת פחות מפעם+אוכלת יותר חלבונים זה אומר שאני מתחטבת ואין לי צורך במשקל בשביל להבין את זה.
5. צרכתי פחות מתוקים מפעם. (שזה שלב שהוא ממש לא חובה) אם פעם אכלתי גלידה+ עוגיה, עכשיו אני אוכלת רק או זה או זה או בכלל נשנוש אחר שמכיל פחות קלוריות.
כל עוד הגוף שלי מקבל את כל הויטמינים הוא לא ירגיש צורך עז למתוק כל הזמן.
האמת שלאחרונה אני קצת מתקשה עם זה (אכלתי יותר ממתקים מהרגיל) אז החלטתי לשלב יותר פחמימות מלאות, יותר לחם.
ככה אני שמה לב ועושה שינויים.
6. פעילות גופנית מכל סוג- הליכה, ריצה, אימון בטן לשרירים... כל אלה עוזרים לשרוף יותר קלוריות.