כדאי לי לפרוש מהנוער העובד?

אני בכיתה י' ואני מדריכה לבד קבוצה של תשעה ילדים בכיתה ה, כולם שם ערסים ופרחות.
מתחילת שנה אני מבקשת מהקומונרית שלי להביא לי מישהי להדריך איתה והיא לא הביאה. היא ממש מרחה אותי והרגיש שהיא מנצלת אותי.
אני לא מצליחה להשתלט עליהם והיא יודעת את זה, ובכל פעם שאמרתי לה שנמאס לי והיא חייבת להביא לי מישהי, היא אמרה שהיא מחפשת או שהיא אמרה שבשנים קודמות היו מדריכים לבד(אני לא כמו המדריכים האחרים, ועברתי קורס דלוח ולא אפקטיבי בגלל הקורונה)

לאחרונה קיצרו לנו את שעות ההתנדבות ל-36 שעות, ואני בכלל תכננתי לעשות הצטיינות (בסוף זה לא בכיתה י), כך שנשארה לי עוד חצי שעה והשלמתי אותה.

דיברתי עם הקומונרית על הפרישה והיא אמרה שגם אני לא מעריכה אותה, ושהיא מנסה לחפש מדריכה ועוד כל מני שטויות.
עכשיו ביום חמישי ושישי היתה השתלמות בשביל לעזור לנו, והיא תכננה לדבר עם המדריכות האחרות(חברות שלי, מדריכות ביחד את כיתה ד) שיתחילו לעזור לי, וככה רק פעם בחודש אדריך לבד, שזה גם עדיין לא לגיטימי אבל טוב יותר.
חוץ מזה הן לא מדריכות ממש טוב ומן הסתם שאני אעשה יותר עבודה כי החניכים כבר התחברו אלי.

אז בעקרון פרשתי כבר, אבל עכשיו אין מי שידריך את כיתות ה וממש לא נעים לי שפרשתי..

כדאי לי לנסות לחזור? או שעשיתי בשכל?