איך לספר להורים שלי שאני אתאיסט? (הם משפחה דתייה)

אבא, אמא, אני אתאיסט.

שואל השאלה:
כאילו לאסוף אותם לסלון ולהתחיל לומר "אימא, אבא, יש לי משהו לספר לכם,"?

שואל השאלה:
קצת בלבלתם אותי, כדאי לספר או לא?
ולמה?

אני גם לא חושב שאתה צריך להגיד כרגע, התגובות הרבה פעמים קשות ועדיף שתחכה שתהיה קצת יותר מבוגר

אין לך סיבה לעשות מזה עניין, אני גם אתאיסט.
אין לך למה להגיד את זה, אם אתה בכל זאת רוצה אז זה יהיה רק בשביל להתווכח (לנהל דיון בנושא, לא בקטע של כעס) אז אתה יכול בזמן דיון להגיד את זה.

את האמת אני חושבת שעדיף לך לא לספר... כמובן לא יודעת מה לגבי המשפחה שלך אבל רוב המשפחות לא מקבלות את זה
וגם את תגיד להם, מה יש לך לעשות? רוב הסיכויים שעדיין תחייה בצורה הזאת
אולי תנסה לרמוז להם (להקפיד פחות על המצוות למשל)

פשוט אל תגיד להם
גם אני אתאיסטית ולא אמרתי להורים שלי אפילו שהם חילונים כי זה סתם לא עלה אף פעם ואין לי סיבה להגיד אם הם לא ישאלו

פשוט תאמר להם, זה מי שאתה, אין לך איך להסתבך עם זה יותר מידי

אבא, אמא, אני אתאיסט.

לכל אלה שאומרים פשוט לומר להורים, אם אתם לא עברתם משהו כזה בבקשה אל תגידו פשוט לספר להורים. כי אני בעצמי לא יודע עד כמה אני מאמין בתורה, אבל אני יודע שאני יהיה לא אשמור כמו עכשיו. ותאמינו לי שאי אפשר פשוט לומר למשפחה דתייה את זה, ולצפות שהם פשוט יקבלו את זה, צריך לרמוז ככה זה עובד יותר טוב.

פשוט אל תגיד להם ותעשה מה שאתה מרגיש והם יבינו לבד

פשוט תרמוז על זה, אל תלך לבית כנסת, תתחיל פחות לשמור מצוות, הם כבר יבינו לבד

תחיה כאתאיסט. אם אתה יודע שהם מקבלים ויותר קלילים פשוט תגיד להם בפעם הבאה שיבקשו ממך להניח תפילין או משהו, "לא, אני לא מאמין בזה" אבל כמובן שעדיין חשוב לכבד ולהשתתף בחגים וזה, כי בכל זאת, אתה לא מאמין אז בשבילך זה לא אומר שום דבר.
אתה יכול לפנות אליי בפרטי בשמחהה אני מכירה כמה אנשים שיוכלו לעזור לך

מסכימה עם דביר. להוריד בהדרגה.
+למי שלא באמת עובר/עבר את זה, יותר קל להגיד ולחלק עצות

מצטרפת

פשוט תחייה ככה בלי לספר והם יראו ויבינו לבד שזו הדרך חיים שלך וזה מה שבחרת להיות...

אני גם ככה פשוט אמרתי להורים אני לא מאמינה וזהו

אני גם באותו מצב אני חושבת שעדיף לך
לשמור את זה מההורים
כי הם לא יקבלו את זה סביר להניח
ואולי הם אפילו ישגעו אותך יותר ויחפרו לך
שזה רק יעשה רע יותר הייתי ממליצה לא לספר
ובשלב כלשהו הם כבר יבינו
אני לא חושבת שאפשר להסתיר את זה לנצח
אני עשיתי טעות ואמרתי להורים שלי משהו שהייתי אמורה לספר רק אחרי 18 (כשאתה כבר לא בסביבתם )
ועכשיו סתם חופרים לי
אז אם אתה שואל אותי עדיף לא להגיד
למרות שאני ממש מבינה את הרצון הזה להרגיש כנה
ולא להרגיש צבוע
כי זה לא מרגיש טוב
אבל זה גרוע יותר כשהם יודעים

היי יקר,
אני יכולה לספר לך מעצמי שפעם הייתי כופרת לגמריי -אטאיסטית לגמריי, אבל הבנתי שזה קרה מחוסר ידע אמיתי , האכילו אותי בלוקשים כל האטאיזם ועולם ללא אל , וקלטתי שזה פשוט בולשיט .
חקרתי את העניין והבנתי שיש אלוקים והיהדות מאוד חכמה .

רק רציתי להמליץ לך לחקור והכל , ואז תגיע לאמת ותהיה מאושר תאמין לי. ;)
כי גם אני הצהרתי שאני אטאיסטית וחייתי בשקר ובחוסר באושר

ואם אתה כן מספר
אל תבהיל אותם פתאום פשוט תתחיל לדון איתם על כל מיני נושאים שקשורים לכל זה
ואחר כך
תשאל אותם אולי אם הם היו מקבלים אותך בכל מצב
ואז תגיד להם

אם לא נעים לך לומר זאת ישירות אז בהדרגה תשאיר להם רמזים יותר ויותר עבים עד שהם יבינו לבד או שפשוט תגיד להם בעדינות שאתה רוצה לצאת בשאלה

זה תלוי בן כמה אתה ומי המשפחה שלך, יש משפחות שלא מקבלות זורקות את הילדים לרחוב להתמודד, ואם אתה מספיק מבוגר כדי ללכת לעבוד וזה ממש חשוב לך לספר להם תלך עם זה, אבל זה תלוי בהמון דברים

אתה לא חייב להצהיר את זה... לא חייב להגיד
אם זה נוגע למצוות כדאי להגיד
פשוט תמיד שלאחרונה הבנת ש... (מה שאתה מרגיש)

אבא, אמא, אני אתאיסט

זה מאוד פשוט אני מדבר מתוך ניסיון אם אתה צריך לדבר פשוט שלח לי הודעה

תשלח להם הודעה ותברח מהבית לכמה ימים

שואל השאלה:
תודה רבה על כל העצות❤

לאט לאט תאמר להם, שזה לא יבוא להם במפתיע

אל תגיד להם ישר, תתחיל בזה שפחות תתעמק בדת ושאם הזמן פחות תתנהג בצורה דתית ואז תגיד להם

אתה מוכן לנהל איתם וויכוח על קיומו של אלוקים?

צריך לספר? אני לא מספר להורות שלי.

אל תספר

תוצאה
אם הוא מכבד אותם והם יכבדו אותו ואת ההחלטות שלו אז אין סיבה שהם יתווכחו על כך...

בחרו בחמלה
כן בסופו של דבר תצטרך לספר להם זאת אם זה במוקדם או במאוחר אבל אם לא נעים לך לספר זאת ישירות אז תנסה לרמוז להם זאת עד שיבינו לבד