כשהייתי קטנה, בת תשע בערך כתבתי כמה ועכשיו מצאתי אותם, מה דעתכם?

הנה אחד מהשירים שכתבתי פעם, תגידו לי מה דעתכם.

"רוצה לצעוק.
אבל איש לא שומע.
רוצה לדבר.
אבל איש לא מקשיב.
אני כאן לבד.
אבל איש לא יודע.
הדמעות זולגות.
אף אד לא מקשיב.
יש לי הכל.
מבפנים אין בי כלום.
מרגישה כה לבד.
אין לי איש לצידי.
חברים אומרים שהם כאן בשבילי.
אבל הכל מזויף!
כלום לא אמיתי.
הם לא באמת אוהבים אותי"


כתבת את זה בכיתה ג' על מה שהרגשתי באותה התקופה, מה דעתכם?