המצב הנפשי שלי לאחרונה

אני גם ככה ואני לא יודעת מה קורה לי
תצילו אותי גם

יכול להיות שאת בדיכאון.
תנסי לחייך בכח, לראות סרטונים מצחיקים ולעשות רק מה שעושה לך טוב.

אני גם מרגישה ככה. תקופה כזאת שמדכאת את כולם. מקווה שתרגישי יותר טוב❤

שואל השאלה:
^ אבל כל כך קשה לי אני כל הזמן דוחה הכל ליום אחר

תמצאי משהו לעשות יש לך בעיית אין לי למה לקום ויש סיכוי שגם אין לך מצב רוח ואת מבואסת מדוכאת ממשהו אם את רוצה צריכה שלחי לי הודעה בפרטי יותר ממוזמנת❤

איזה לא נהנת ממין את רק בת 13

את לא אמורה להינות ממין את בת 13

זה בא בתקופות כאלה שפתאום הכל קשה ולא מסתדר מניסיון זה יעבור הכל לטובה ומכל ירידה אפשר רק להעלות עם את צריכה משהו אני בפרטי תמיד❤

שואל השאלה:
אנונימית, אני יודעת אבל הילדות שלי הרוסה אני נאנסתי בגיל 8 ומאז אני מתנהגת כמו מישהי בת 20, תגידי מה שתגידי אבל זה לא שאני עושה דברים רצינים כמו פור*ו זה היה רק להמחשה, ואם את לא רוצה לעשור לא צריך

אני גם ככה...

אל תדאגי כולם ככה בתקופה האחרונה אם זה משמח אותך רוצה לדבר??

אני מבינה אותך, גם אני לא מזמן הייתי צריכה לעלות מינון בכדור הפסיכיאטרי שאני לוקחת ובשבועות שלפני הרגשתי שאני לא מתפקדת פיזית, אין לי כח לקום לשרותים או מהמיטה או לקחת מים, לא רוצה לדבר עם אנשים, כל כך רע לי שאפילו בטלפון או לראות סדרה לא היה לי כח אבל מצד שני קשה להירדם, חוסר תאבון...

ממליצה לבקש עזרה פסיכולוגית או פסיכיאטרית אם צריך זה מה שמציל אותי.

תעשי מה שהשם שלך אומר - תמיד תחייכי (:
תני חיוך מאוזן לאוזן ותעשי שינוי, תאכלי נכון, תשני נכון, תעשי משהו שאת אוהבת. יהיה טוב!! תחייכי!!!

נראה כמו דיכאון

היי, זה לא קורה רק לך,אני כבר ככה המון זמן, זה נפילה רוחנית, את צריכה להרים את עצמך ולשמוח ולחייך תמיד ולמצוא את הדרך שלך בחיים, רק תזכרי שאת לא לבד במצב הזה, החיים של המון אנשים קורסים, החוכמה היא לקום מהנפילות שלנו

היי מכירה את התחושה גם אני הייתי שם אבל תנסי להסתכל על הצד החיובי בדברים גם אם את לא רואה אותם לדוגמה יש לך אנשים מסביבך שאוהבים אותך ורוצים אותך מאושרת תעשי מה שטוב לך ואם את יודעת שמה שאת עושה מזיק לך אבל בכל זאת את ממשיכה את פוגעת גם באנשים מסביבך שדואגים לך
אז בבקשה תתעוררי על החיים שלך ותלחמי עליהם

אני אומרת את זה מהכי מקום שגם אני הייתי שם ונתתי לעצמי להמשיך ולהידרדר בסוף מצאתי את עצמי בדיכאון כל כך עמוק שכבר הרגשתי שאין טעם לחיים
בבקשה על תמשיכי את רק עושה רע לעצמך

נב אני נמצאת במקום טוב יותר עכשיו ממליצה לפנות למישהו שקרוב אלייך שיכול לעזור לך גם אם את חושבת שהוא לא מבין אותך כי הוא לא היה במקום הזה בחיים שלו זה לא אומר שהוא לא יכול לעזור כי הוא רוצה לראות אותך מאושרת

תתאפסי על עצמך כדי שלא תגעי למצב הרבה יותר גרוע

שואל השאלה:
^ אין לי חברים (לצערי)

שואל השאלה:
^^ אני לא יודעת ממה זה נובע, אני מניחה שבגלל המצב בבית והחרם שאני עוברת כרגי

זה יכול להיות אפיזודה דיכאונית חולפת או אפילו דיכאון אם זה יחמיר או מלווה בחשיבה כל פגיעה עצמית או מחשבות על מוות וכאלה.
זה הגיוני להרגיש ככה..במיוחד בתקופה הזאת.
יכול להיןת שזאת ריקנות שנובעת מהמצב או סתם שלב כזה בחיים של חיפוש עצמי ולשאול את עצמך שאלות.

והאמת שזה גם יכול להיות קורונה..לא חייבים את כל התסמינים, חולשה וחוסר חשק לכלום, נידודי שינה או שינה לא טובה כמו עם חלןמות מציאותיים מדי ולא קשורים לכלום..יש מלא תסמינים.

אי אפשר לדעת בדיוק מה זה אבל תהיי חזקה ותעברי את התקופה הזאת, אם את מרגישה לבד או שאת צריכה לדבק עם מישהו או קצת לפרוק או כל דבר אחר, יש פה אנשים מדהימים שישמחו לעזור. את יותר ממוזמנת לשלוח גם לי הודעה, מקווה שיהיה לי איך לעזור.

לדעתי זה בגלל תקופת הקורונה
את חייבת לתפוס את עצמך ביידים ולסדר לעצמך תשעות שינה תתעוררי בשעה מוקדמת ותזוזי ותעשי העיקר שתקומי מהמיטה

אולי תנסי לחפש חברים טובים וגם תחביבים חדשים.

היי תקשיבי , אני לא יודעת עם את יודעת אבל אשכרה כולם עוברים את זה וכולם בשנה האחרונה עם התקפים ודיכאונות ומלא פוגעים בעצמם ועושים המון דברים. אני יכולה לתת דוגמה, אני גם נמצאת במצב הזה כרגע של הדיכאון והפגיעה עצמית ואני יכולה להגיד לך שכולם עוברים את זה ואת לא היחידה. הכל יהיה בסדר אני מבטיחה לך, כל זה בגלל הקורונה שגרמה לנו להרגיש בודדים.
את מוזמנת לפנות אלי בפרטי ונוכל להיות בדיכאון ביחד ולשתף אחת את השניה כי אני תמיד יקשיב ויתמוך
נ.ב אני בת 13:)
קיצר את מוזמנת ליפנות אלי מתי שבא לך
הכל יהיה בסדר אני מבטיחה לך זה רק תקופה❤

קורונה אשמה
למה? כי למה לא
בכללי זה מבאס להיות בבית כל היום

שואל השאלה:
^ אני בכללי לא יוצאת הרבה כי אין לי עם מי

^^ לא נורא אז אין אוויר טבעי בגלל הקורונה

שואל השאלה:
^^ אני סך הכל בת 13 הלוואיי שהייתי יכולה להתגייס ולגבי החברים תקראי מה כתבתי פה באחת התשובות

שואל השאלה:
אני עוברת חרם מאז שעליתי לחטיבה וגם לפני, לא כל כך אכפת לי כי כבר השלמתי עם זה לפני הרבהה זמן אז לשאלתך אנונימית, לא אף אחד לא יודע אבל כנראה הבית ספר כן שם לב שאני לא מדברת עם אף אחד

שואל השאלה:
^ תודה רבה לך❤

שואל השאלה:
אחותי ובת דודה שלי לומדות איתי אבל לא כל כך אכפת להן ממני
(אחותי איתי בכיתה)

זאת תקופה, והיא תעבור
תעשי מה שעושה לך טוב תמצאי תחביב ואני בטוחה שזה כבר ישתנה
תנסי להיפגש עם חברות
להיות יותר עם המשפחה
מקווה שזה יעבור כמה שיותר מהר
אני בטוחה שזה בגלל כל המצב הזה וזה לא קל אבל זה יעבור❤

חשוב שתדעי שאת ממש לא לבד, זו תקופה קצת קשה עבור כולנו.

בתור אחת שמאובחנת עם דיכאון ועוד כמה מחלות נפש, נשמע ש*ייתכן* שאת סובלת מאחת כזאת, את מראה תסמינים.

בכל מקרה, אני לא גורם מוסמך ובטח שלא אאבחן אותך פה על סמך הדברים האלה או בכלל.

אני ממליצה לך לדבר על זה עם ההורים, ואם ההורים שלך הם בעיה אז עם יועצת בית הספר.
תוכלי לקבל פסיכולוג.ית ובכך עזרה מקצועית שאולי תעזור למצב הנפשי שלך.

חשוב שלא תשאירי את זה לעצמך ותעשי עם זה משהו, זה יכול להחמיר, ואז קשה מאוד לצאת מזה.

אוהבת אותך :))

אני מבין שעברת חוויות קשות ואין ספק שזה גורם להתמודדויות לא קלות. שיתפת את ההורים שלך או נשים שאת.סומכת עליהם? את צריכה לבקש עזרה, לשתף ולדבר. אם ההורים שלך פחות יכולים לעזור, אז לשתף את יועצת בית הספר, לדבר עם אחד מארגוני התמיכה בנוער, להתקשר ולבקש עזרה ממחלקת הרווחה בעיריה באזור מגורייך.
אם המצב בבית לא טוב, את יכולה לבקש לצאת למסגרת אחרת, כמו כפר נוער, קיבוץ או משפחת אומנה. את.לא צריכה לסבול. יש מה לעשות.

שואל השאלה:
אבל אני אוהבת את אחים שלי ואני לא רוצה לעזוב אותם^

מאוד סביר שיוציאו את כולכם יחד למסגרת אחרת. אם כולכם סובלים, אין סיבה שישאירו אותם בבית.

שואל השאלה:
^ למה שיוצאו אותנו? אמא שלי כל הזמן מטפלת בהם ולי היא בכלל לא נותנת יחס

אני לא יכול לדעת מה קורה בבית ואם יד כאן אלמנט של הורות לא בריאה כלפייך או כלפי כל האחים. אם את חושבת שהאחים שלך מקבלים יחס הורי טוב ורק את לא, אז שירותי הרווחה יבחנו מה בדיוק קורה. השאלה היא אם יתכן שלך יש רגישות.וצורך גדול יותר בתשומת לב שאמא שלך לא יכולה לתת, אבל את מצפה לקבל.
השאלה היא אם היא מתייחסת אלייך בכבוד, לא פוגעת, לא מעליבה, לא נוהגת באלימות וכד'. האם היא מטפלת ומגנה עלייך. ושאלה נוספת היא איך מתפקד האבא, אם הוא בתמונה.
צריך לברר למה את מרגישה דחויה ושרק אלייך היחס הוא מנוכר. האם דיברת איתה?
האם היא יודעת על הפגיעות וההתמודדויות והקשיים שלך? מה היא אומרת על זה?

כל כך מצטערת לשמוע על המקרה ובככלי על מה שאת עוברת...
הכל יסתדר. את חזקה אל תוותרי. תיצאי עם חברים, תשמעי מוזיקה, דברים שאת אוהבת ותדברי עם אנשים שאת אוהבת.
אני כאן בשבילך(:

זה לצערי התיאור שלי בזמן האחרון :/
אולי זה קשור לתקופה... לא יודעת

מתי היא כתבה שהיא לא נהנת ממין דאפק

זה לא חייב להיות דיכאון זה בדיוק מה שאני עוברת, נשארת ערה כל הלילה לא עושה כלום עולה במשקל ןאז בוכה. זה נורמלי כי הרבה עוברים את זה עכשיו בכלל הסגר וקורונה וזה

בגלל*

אולי תנסי לדבר עם אימא שלך על זה ולנסות ליצור קשר עם אנשים אחרי שתצליחי להתגבר על מה שעברת אז