איך אפשר לתאר תחושה של ריקנות?

פשוט באמצע החיים לא קרה כלום ומתחילים לבכות ואי אפשר להפסיק ואין עם מי לדבר ויש כל הזמן תחושה שמה שלא בסדר זה אתה(זה אצלי)

כמו זומבי
זה יכול לבוא לידי ביטוי באדישות או שפשוט סתם ככה בלי סיבה להיות מדוכא יותר ולבכות או דברים כאלה

לא מרגישים כלום. כל הרגשות מתערבבים לרגש אחד לא מוסבר והדבר היחיד שאני יכולה להגיד שאני מרגישה זה פשוט כלום.

כמו שכתבו מעלי, פשוט זומבי, אתה ממשיך לחיות ולפעול, הזמן עובר והחיים ממשיכים.
אתה לא מרגיש כלום, לא עצב, לא כעס, הכל מעורבב ואתה מוצף אבל בו זמנית לא מרגיש כלום, כמו ניתוק מהמציאות לתוך בועה משלך.
אי אפשר להגדיר מה אתה מרגיש כי אתה לא מרגיש, רק תחושה עמומה.
זה לא ממש כיף, הלוואי שאני אצליח לבכות