5 תשובות
אל תוותרי על החלום שלך!!
את בטוח טובה , אם הם יותר גדולים אז יש להם יותר ניסיון , אל תתני להם להוריד לך את הביטחון!!
בטוחה שיש לך סיפורים מעניינים(:
לכי על זה , תפתחי את זה.
את בטוח טובה , אם הם יותר גדולים אז יש להם יותר ניסיון , אל תתני להם להוריד לך את הביטחון!!
בטוחה שיש לך סיפורים מעניינים(:
לכי על זה , תפתחי את זה.
לאא
אל תוותרי.
לכי עם החלום שלך.
זה די הגיוני שהרגשת פחות טובה. הם כנראה הרבה זמן בחוג ואת היית חדשה שם.
זה בסדר גמור,
תמיד בדרך להצלחה יש קשיים אז הנה חווית אחד מהם.
תמשיכי לנסות ולהתאמן.
לא לוותר אף פעםם
אל תוותרי.
לכי עם החלום שלך.
זה די הגיוני שהרגשת פחות טובה. הם כנראה הרבה זמן בחוג ואת היית חדשה שם.
זה בסדר גמור,
תמיד בדרך להצלחה יש קשיים אז הנה חווית אחד מהם.
תמשיכי לנסות ולהתאמן.
לא לוותר אף פעםם
לא לא לא.
בחיים שלך אל תוותרי עח החלום שלך.
תמשיכי להתאמן, לכתוב ולנסות להשתפר.
אני בטוחה שהכתיבה שלך מעולה ואת לא צריכה להשוות את עצמך לאחרים!
אני מאמינה בך ומאמינה שתצליחי.
תנסי לעבוד קשה אבל אף פעם אל תוותרי על מה שאת אוהבת לעשות.
אני מאמינה בך וגאה בך שאת הולכת אחרי החלומות שלך! 3>
בחיים שלך אל תוותרי עח החלום שלך.
תמשיכי להתאמן, לכתוב ולנסות להשתפר.
אני בטוחה שהכתיבה שלך מעולה ואת לא צריכה להשוות את עצמך לאחרים!
אני מאמינה בך ומאמינה שתצליחי.
תנסי לעבוד קשה אבל אף פעם אל תוותרי על מה שאת אוהבת לעשות.
אני מאמינה בך וגאה בך שאת הולכת אחרי החלומות שלך! 3>
לכי על זה אחותי תכתבי מה שאת אוהבת אל תחשבי על אם זה טוב את צריכה ליהנות מזה בהצלחה
גם אני מתמודדת בדיוק עם אותו הדבר.
אם לכתוב את האמת, אני משערת שלא אני, לא את, לא אף אחד מהילדים האחרים בחוג שלך או בחוג שלי, וגם המדריכות, אף אחד מהם לא יוכרז לעולם כסופר הטוב ביותר עלי אדמות בטקס הוקרה מול כל העולם.
בסופו של דבר, אם הכתיבה היא מה שעושה לך טוב, אז היא מה שעושה לך טוב וזה לא משנה אם היא טובה או לא! יש אנשים שמה שעושה להם טוב זה להתבונן בעננים, לשרבט דברים מכוערים, לעשות מדיטציה... זה עושה טוב למישהו? כן. להם.
אם כל בן-אדם בעולם היה חושב שלא כדאי לו לעשות את מה שהוא עושה רק בגלל שיש מי שעשה את זה לפניו, וכנראה עשה טוב יותר, העולם לא היה מתקדם. אני לא יודעת מי זה היה, אבל סופר הפנטזיה הראשון כתב כנראה ספרי פנטזיה לא מוצלחים בכלל, כי לא היה לו אף אחד ללמוד ממנו. אם כל ילד קטן שקרא את הספרים שלו וחלם לכתוב בעצמו פנטזיה היה מתנגד כי אז הספרים שלו היו נחשבים "שיא הטופ", ספרים מדהימים ושונים, שלא נראו מעולם, אף סופר פנטזיה באמת טוב לא היה קם מעולם.
כתיבה יכולה לשנות חיים של אנשים- גם מבחינת הקוראים וגם מבחינת הכותבים. בסופו של דבר, יכול להיות שתכתבי ספר, ספר שישקף את עצמך ושתיהני לכתוב, והתגובה של רוב האנשים שייקראו את הספר תהיה "טיפשי", " אבסורדי", "לא מקורי", או "מטופש". למה? כי הניסוח לא מתאים להם. כי הם לא מנסים להזדהות. כי מי שכתבה אותו "לא מיומנת מספיק".
אבל תמיד יהיו אנשים שיאהבו את הספר.
אנשים שייזדהו. שייתנו לו צ'אנס אמיתי. שהספר ישנה משהו בחיים שלהם- אפילו משהו קטן, אפילו אתגר קטן שהם יצליחו לעבור במחשבה ש-"הדמות הזאת הצליחה, גם אני יכול.". ותאמיני לי שזה מדהים.
יש שתי סיבות עיקריות ל-"למה הכתיבה שלך (ושלי) לא טובה מספיק.".
-את לא לומדת או לא מיישמת את מה שאת לומדת על כתיבה. יש לך שגיאות כתיב, דקדוק, ניסוח לא יפה, יותר מדי דמויות ראשיות, פריסת זמן ארוכה מדי, יש חורים בעלילה. טעויות, טעויות, טעויות.
-סיפור אחר לגמרי. את לא מסתמכת על הכתיבה האינטואיטיבית שלך ונכנעת לדעות של אחרים/שאת חושבת שאחרים יחשבו- "אני חייבת למצוא רעיון מקורי, כולם כבר כתבו ספר על זה.", "הדמות הראשית משעממת", "מה אכפת לי שבא לי לכתוב את זה?! זה ממש לא הסגנון שלי, אני לא כותבת דברים כאלה!" וכו'...
מה הבעיה הגרועה יותר בטקסט? לפי דעתי השניה. אני לא אקרא ערך שלם בוויקיפדיה מרצוני החופשי, אם אני לא קשורה אליו והוא לא מעניין אותי, ולא משנה כמה הכתיבה יפה.
אבל אני אקרא טקסט עם תובנות חדשות על השיר האהוב עלי, גם אם הניסוח נראה כאילו בן שלוש כתב אותו ואני אצטרך להתעמק כדקה בכל משפט בשביל להבין מה כתוב שם.
תאמיני לי, שאם תכתבי ותכתבי ותכתבי, תקראי ותקראי וגם תלמדי, אז הניסוח שלך כל הזמן יישתפר.
תכתבי עם ההרגשה שאף אחד לא ייקרא את זה לעולם ואת כותבת רק בשביל עצמך, וגם הבעיה השנייה תיפטר.
טיפ נוסף: את הטיוטות הראשונות שלך לטקסטים תכתבי בלי לחשוב גם על ניסוח ועל שגיאות כתיב. כשתעברי עליו בפעם השניה, תחשבי רק על זה.
וזה ממש לא משנה אם הם "כותבים יותר טוב ממך". הכתיבה שלך תהיה הרבה יותר זורמת אם פשוט לא תחשבי עליהם. זה יעשה רק טוב לך, לקוראים ולספר.
אם לכתוב את האמת, אני משערת שלא אני, לא את, לא אף אחד מהילדים האחרים בחוג שלך או בחוג שלי, וגם המדריכות, אף אחד מהם לא יוכרז לעולם כסופר הטוב ביותר עלי אדמות בטקס הוקרה מול כל העולם.
בסופו של דבר, אם הכתיבה היא מה שעושה לך טוב, אז היא מה שעושה לך טוב וזה לא משנה אם היא טובה או לא! יש אנשים שמה שעושה להם טוב זה להתבונן בעננים, לשרבט דברים מכוערים, לעשות מדיטציה... זה עושה טוב למישהו? כן. להם.
אם כל בן-אדם בעולם היה חושב שלא כדאי לו לעשות את מה שהוא עושה רק בגלל שיש מי שעשה את זה לפניו, וכנראה עשה טוב יותר, העולם לא היה מתקדם. אני לא יודעת מי זה היה, אבל סופר הפנטזיה הראשון כתב כנראה ספרי פנטזיה לא מוצלחים בכלל, כי לא היה לו אף אחד ללמוד ממנו. אם כל ילד קטן שקרא את הספרים שלו וחלם לכתוב בעצמו פנטזיה היה מתנגד כי אז הספרים שלו היו נחשבים "שיא הטופ", ספרים מדהימים ושונים, שלא נראו מעולם, אף סופר פנטזיה באמת טוב לא היה קם מעולם.
כתיבה יכולה לשנות חיים של אנשים- גם מבחינת הקוראים וגם מבחינת הכותבים. בסופו של דבר, יכול להיות שתכתבי ספר, ספר שישקף את עצמך ושתיהני לכתוב, והתגובה של רוב האנשים שייקראו את הספר תהיה "טיפשי", " אבסורדי", "לא מקורי", או "מטופש". למה? כי הניסוח לא מתאים להם. כי הם לא מנסים להזדהות. כי מי שכתבה אותו "לא מיומנת מספיק".
אבל תמיד יהיו אנשים שיאהבו את הספר.
אנשים שייזדהו. שייתנו לו צ'אנס אמיתי. שהספר ישנה משהו בחיים שלהם- אפילו משהו קטן, אפילו אתגר קטן שהם יצליחו לעבור במחשבה ש-"הדמות הזאת הצליחה, גם אני יכול.". ותאמיני לי שזה מדהים.
יש שתי סיבות עיקריות ל-"למה הכתיבה שלך (ושלי) לא טובה מספיק.".
-את לא לומדת או לא מיישמת את מה שאת לומדת על כתיבה. יש לך שגיאות כתיב, דקדוק, ניסוח לא יפה, יותר מדי דמויות ראשיות, פריסת זמן ארוכה מדי, יש חורים בעלילה. טעויות, טעויות, טעויות.
-סיפור אחר לגמרי. את לא מסתמכת על הכתיבה האינטואיטיבית שלך ונכנעת לדעות של אחרים/שאת חושבת שאחרים יחשבו- "אני חייבת למצוא רעיון מקורי, כולם כבר כתבו ספר על זה.", "הדמות הראשית משעממת", "מה אכפת לי שבא לי לכתוב את זה?! זה ממש לא הסגנון שלי, אני לא כותבת דברים כאלה!" וכו'...
מה הבעיה הגרועה יותר בטקסט? לפי דעתי השניה. אני לא אקרא ערך שלם בוויקיפדיה מרצוני החופשי, אם אני לא קשורה אליו והוא לא מעניין אותי, ולא משנה כמה הכתיבה יפה.
אבל אני אקרא טקסט עם תובנות חדשות על השיר האהוב עלי, גם אם הניסוח נראה כאילו בן שלוש כתב אותו ואני אצטרך להתעמק כדקה בכל משפט בשביל להבין מה כתוב שם.
תאמיני לי, שאם תכתבי ותכתבי ותכתבי, תקראי ותקראי וגם תלמדי, אז הניסוח שלך כל הזמן יישתפר.
תכתבי עם ההרגשה שאף אחד לא ייקרא את זה לעולם ואת כותבת רק בשביל עצמך, וגם הבעיה השנייה תיפטר.
טיפ נוסף: את הטיוטות הראשונות שלך לטקסטים תכתבי בלי לחשוב גם על ניסוח ועל שגיאות כתיב. כשתעברי עליו בפעם השניה, תחשבי רק על זה.
וזה ממש לא משנה אם הם "כותבים יותר טוב ממך". הכתיבה שלך תהיה הרבה יותר זורמת אם פשוט לא תחשבי עליהם. זה יעשה רק טוב לך, לקוראים ולספר.