אני רוצה להיות חברה טובה.

כן, גם לי זה קורה. אני מתחילה לחשוב אוי לא מה להגיד מה להגיד ובסוף יוצא לי משהו מוזר לעלה שנשמע לא במקום קצת.
טיפ שלי, תדברי. אל תחששי. תחשבי שאם את היית הבן אדם הזה, מה היית רוצה שהוא יגיד לך, איך היית רוצה שיתמכו בך, ותגידי את זה. את יכולה גם לחשוב שהבן אדם הזה הוא כאילו אח/ות שלך אם אתם קרובים או אחד מההורים שלך אם אתם גם קרובים. זה יפחית את האי נעימות ויעזןר לך לדבר מבלי לחשוש

את לא תמיד חייבת לענות לפעמים כל מה שהבנאדם צריך זה הקשבה... ואם מצפים ממך לתשובה את תמיד יכולה לענות "איך זה גרם לך להרגיש?" או "ואיך אני יכולה לעזור לך עם זה?"

יואוו את צנדלרר

תייעצי, אל תשפטי, תנסי להזדהות עם הבן אדם, אם אין לך איך תציבי את עצמך במקומו.
תהיי שם בשבילו, תבהירי לו שאת תמיד שם לדבר, לתת לו לפרוק.

גם אני כזאת, לפעמים צריך פשות להקשיבלבן אדם לתת לו חיבוק ולא לעשות יוצר מידי

את כבר נשמעת כמו חברה נפלאה! כולנו יכולים להשתפר פה ושם, וזה בהחלט דבר שאפשר לעבוד עליו. גם אם בהתחלה זה יהיה קצת מאולץ, תאמרי דברים כמו "עברת ככ הרבה, זה ממש לא מה שיעצור אותך!" "אני תמיד פה בשבילך, כי אני אוהבת אותך ויודעת שגם את תהי פה כשאצטרך אותך"

לא תמיד חייבים לתת עצות, לפעמים מה שבן אדם צריך זה לדבר ושיקשיבו לו
זה לא הופך אותך לפחות טובה

להגיד לבנאדם את זה באותו רגע ולבקש עזרה, כי וואלה רק ככה תצאי מזה ותלמדי לייעץ.
ואת חברה טובה, זה שאת לא יודעת לייעץ לא אומר כלום
אמפתיה זה מדהים..