2 תשובות
אם תדייקי על איזה חלק את רוצה הסבר אוכל להסביר טוב יותר..
באופן כללי הציטוט מתייחס לחורבן בית המקדש השני.
את בית המקדש השני הרומאים העלו באש בט' באב.
לפני חורבן בית המקדש היה מצור על ירושלים ובאגדות החורבן אנו רואים לאיזה מצב קשה עם ישראל הגיע.. איך לא היה אוכל ולא אהבה..
"הוי ירושלים, האומללה בערים! מה מכל אשר עוללו (עשו) לך הרומאים אשר נכנסו פנימה לטהר באש (שרפו את בית המקדש) את הטומאה [שחוללו] אנשיך (להפסיק את מלחמת האחים ואת השנאה ולפזר את עם ישראל.. להוציאו לגלות וכן להחריב את בית המקדש..אנחנו מאמינים בסוף שהרומאים היו שליחים של ד') מה מכל אלה ישווה לסבל הזה? לא היית עוד משכן האלוהים, ולא יכולת להוסיף להיות משכנו,(בית המקדש הוא מקום השראת השכינה-מקום התגלות של ה' בעולם לכן כאשר נחרב או התרחשו בו דברים לא ראויים הוא אינו יכול להמשיך ולשמש כמקום גילוי) לאחר שהיית לבית העלמין של בניך, ובית המקדש היה לקבר אחים להמון החללים של מלחמת אחים. מי ייתן ויתהפך גורלך (מגורל של הרס לגורל של בניה) אם תצליחי לחלות (להיראות בפני/לרכך) את פני האלוהים, מחריבך! (האם תצליחי להופיע שוב מול ה' שהחריב אותך ולהפוך את הגורל שלך מחורבן לבניה)"
ירושלים מיסכנה בערה מכל מה שהרומאים עשו לה מה שווה כל הסבל הזה הפסקת ליהיות מקום לאלוהים ולא יכולת להמשיך להיות משכנו לאחר שהיית בית קברות לאחים שלך אין לי כוח לסיים שתי שורות
באותו הנושא: