מה עושים עם אמא רעילה ואטומה? לדבר איתה לא עוזר. איך לנקום בה?

לא נוקמים, מתעלמים

לא נוקמים באמא או בשום אדם אחר
את לא יכולה לשנות אותה, מה שנשאר זה לקבל ולאהוב.
ברור שברגע שיש לך גב מבחינה כלכלית אז לעבור לדירה משלך, אולי לדבר עם פסיכולוג קצת פה קצת שם

אני מקווה שזה ספאם, אבל אם לא
אחותי מה- למה שתנקמי באימא שלך?
בכל מצב אין איך.

שואל השאלה:
למה לנקום? כי יש לי אמא רעילה
אני מתעלמת אבל יש גבול כמה אפשר לנסות לדרוך על בנאדם אני לא עשויה מברזל

מה היא עשתה שאת רוצה לנקום בה?
אולי נוכל לעזור

אני מבינה אותך אבל באמת שהדבר היחידי שאת יכולה לעשות איתה זה פשוט להתעלם ממה שהיא אומרת לא לשים זין עליה ולהסתגר בחדר או לצאת עם חברים או אפילו לבד

שואל השאלה:
היא פשוט אדם אטום! היא לא אימהית. תמיד שניסיתי לשתף אותה כשקשה לי זה לא עניין אותה בכלל. כל הזמן אכפת לה מה השכנים אומרים אבל לא איך אני מרגישה. מתעלמת ממני ולא אכפתית

שואל השאלה:
כל הזמן מחפשת איך להוריד אותי למטה
באמת שנמאס לי ממנה
אני מגיעה למצב עם עצמי שכבר לא אכפת לי ממנה

:/ וואו את תיארת את החיים שלי חחח
אחרי התעללות מאמא שלי כל החיים ושאני החזרתי לה כפול אני באמת אומרת לך עדיף שתשקיעי בבריאות הנפשית והרגשית שלך מעכשיו בשביל שלא תעבירי את זה לילדים שלך. תתחילי להיות מודעת לדברים שאת עושה גם כי אנחנו לא נולדים עם כל הידע אנחנו צריכים דמות חיקוי
אם ההורה לא ילמד אותנו לאהוב/לכבד את עצמינו אז אנחנו לא נאהב/נכבד
ככה לאחרים גם
אנחנו לא ניהיה פתוחים לשינויים
את שמה לב לפעמים שאנשים יוצאים כמו המשפחה שלהם ואז שהם משתנים לטובה המשפחה מתחילה לשנוא אותם? זה מה שאני ואת צריכים לעבור. הבריאות הרוחנית הנפשית והרגשית שלך מאוד חשובה כאן ואני לא מדברת על דת בכלל שאני אומרת רוחנית
ואת מוזמנת לפנות אלי לפרטי! ❤❤

פשוט לא מדברים איתה יותר ולא עושים בשבילה שום דבר עד שהיא תבין :)

אמא קשה עושה חיים קשים ומשפיע לטווח הארוך מניסיו,מאחל לך חיים יפים ושתנקמי את נקמתך

וואו גם אני ממש מרגיש ככה, כנראה בדרכים שונות, אבל בכל מקרה אין סיבה לנקום בה זה לא יעזור, פשוט תנסי להתרחק ממנה, ולא להיות קרובה אליה, או אם זו אפשרות מבחינתך אפשר לדבר איתה על זה

מה זה לנקום? מה את בת 5? או שתערבי מישהו מבוגר שאת סומכת עליו כמו בן או בת משפחה, מורה, יועצת, מנהלת או כל אחד אחר שאת סומכת עליו
אולי אם מישהו יעזור לך היא פתאום תבין שזה חשוב לך

לא נוקמים, אפשר להבין למה לתגובות שאומרות לה לא לנקום יש מינוסים ולזה שיש לה חוסר כבוד מוחלט לאמא שלה יש פלוסים? מקווה שהילדים שלך גם יהיו כמוך.

אני הייתי במצב שלך עם אמא שלי במשך הרבה מאוד זמן
כל הילדות שלי היא הייתה צועקת ואפילו מרביצה
היא הייתה מעליבה ומקללת
אבל אחרי כלכך הרבה זמן ,
אני פשוט הפסקתי לייחס לזה חשיבות , ונכון אולי באמת נכנעתי ,נכנעתי לכל מה שהיא עשתה כלפי ופשוט הנחתי את זה בצד
ביקשתי מאמא שלי סליחה, על דברים שכביכול לא באמת הייתי צריכה
וכל פעם הייתי מחמיאה לה על מה שהיא לובשת ואיך היא נראית , הייתי אומרת לה תודה
והיא הייתה מתרככת יותר ויותר
ופתאום נהיה לה אכפת והיא גם התנצלה על הדרך שבה היא נהגה בי

אני לא אומרת לך להתעלם ממה שהיא עשתה אני רק מספרת לך איך אני שיפרתי את היחסים עם אמא שלי
אולי כדאי לך לשקול את זה

ובכל מקרה אם את צריכה לדבר או עצות את תמיד יכולה לפנות אליי

מזדהה איתך אבל זה הבנאדם אי אפשר לשנות אותו. אני יודע שזה קשה לספוג אבל אין לך ברירה. אני הייתי קורא לזה מצב נזיר שפשוט אני סופג לוקח אוויר ומתעלם. עד שתהיי עצמאית תצטרכי להתמודד.

נקמה היא מעשה תגמול כנגד אדם או קבוצה של אנשים, כתגובה למעשה עוול. נקמה לפעמים זה הכרחי וראוי. זאת דעתי!

היי, אני כל כך מבינה אותך. קורה לי דבר דומה במשפחה. אני מכירה את ההרגשה של להרגיש לא רצויה ושאמא שלך הבן אדם שאמור הכי לאהוב אותך בעולם, לא אוהבת דואגת ומחבקת. כל השנים האלה שזה קרה לי בכיתי ושאלתי את עצמי בדמעות למה זה מגיע לי? למה אחרי כל הדברים שאני כל כך מנסה לעשות מנסה לרצות להשתפר, למה אני לא מקבלת את האהבה שמגיעה לי? למה אני מקבלת רק את לא טובה מספיק וצעקות? שאלתי את עצמי אולי אני כל כך רעה שלא מגיעה לי אהבה. אבל הבנתי שזו טעות. כי אמא אמורה לאהוב בכל מצב. ואם זה לא קורה זה לא באשמתך כי אמא אמורה לאהוב בכל מצב. אני לא אומרת שאמא שלך לא אוהבת אותך כי אני בטוחה שהיא כן. אבל כנראה היא לא יודעת להראות את זה ולא חושבת על מה שאת מרגישה ולא מראה אהבה. ולמרות כל הדברים האלו זה לא אומר שאין בה אהבה. אני כרגע בת 18 ולמדתי להחליק. זה מה שאני עושה כרגע. לא לצעוק חזרה לא למרוד כי לא יצא מזה שום דבר תאמיני לי. גם אם תמרדי תצעקי תבכי לה בפנים היא לא תבין (במידה ועשית את זה עד עכשיו ולא השתנה כלום). נכון זה לא בסדר ולא הוגן ומתסכל אבל זאת המציאות. ולהחזיר לה חזרה רק יבזבז לשתיכן את הזמן. מהצד שלך שאת כל כך תנסי להראות לה שאת צריכה אותה שתהיה לאמא ומהצד שלה שהיא לא תבין מה את רוצה ממנה. אצלי לדוגמה גם בפעמים שבאתי אליה ואמרתי לה אמא אני צריכה אותך היא אמרה בסדר אבל את חייבת להתנהג יותר יפה ואחרי שלושה ימים שכחה הכל. לא צריך להיות אבל באהבה של אמא. וכשלא מרגישים אותה אני יודעת כמה שזה כואב. אני למדתי להחליק. להתעלם. היא צועקת? סבבה תני לה לפרוק את העצבים שלה ותגידי לה טוב או תנסי לדבר איתה ברוגע ואם זה לא עוזר אז תניחי לזה בנתיים כי אין עוד מה לעשות. אחרי שתגדלי ואמא שלך לא תהיה במצב של להגיד לך מה לעשות, כשתהיה לך עצמאות כלכלית אני חושבת שקודם כל תעברי לגור לבד זה יעשה לך טוב וגם הייתי מציעה לך מאוד לנסות לשפר את הקשר שלך עם אמא שלך. כי כרגע זה קצת קשה שהיא במצב של שולטת עליך כביכול כי אין לך עצמאות כלכלית ואין לה כביכול סיבה להקשיב לך.

בחיים לא נוקמים צריך לזכור שהיא הביאה אותך לעולם והיא נלחמה על החיים שלך הרבה מאוד והיא עשתה הכל כדי שיהיה לך טוב ושתהיי/יה שמחה אז צריך להעריך נכון שעכשיו אתם לא מסתדרים/ות אבל בקרוב הכל יהיה טוב כי אחרי הכל הכל לטובה

אל תתנקמי
זה סתם יעשה רע יותר שום צד לא ירוויח

דה פאק? דבר ראשון לא נוקמים באמא, ואם יש לך בעיות איתה דברי איתה.