מה אתם חושבים על סרבנות לקבל אפיסטמולוגיה?

מה זאת אומרת "סרבנות לקבל"?

שואל השאלה:
שאני מסרב לקבל את זה כדרך כשירה להערכה

כלומר ספקנות אפיסטמולוגית כמו סוליפסיזם למשל (או השד המתעתע וכד')?

שואל השאלה:
לא ממש

אלא?

אם הבנתי נכון, אני מחזיקה בגישה הזו.
לדעתי אין באמת אפשרות להוכיח קיום של דבר מסוים או אמת.

שואל השאלה:
מסרב להסתמך על ידע אפריורי

או שהתכוונת לכך שאין דרכים/חוקים ספציפיים להעריך אמת/קיום?

שואל השאלה:
לא

באיזו קרן של טרילמת מינכהאוזן אתה אוחז אם אתה לא מסתמך על ידע אפריורי יסודני?

שואל השאלה:
מה כוונתך?

לדעתך לא קיימת אפשרות לדעת משהו?

שואל השאלה:
לא מידע קודם

אז יש ידיעות, פשוט הן אינן מתבססת על ידיעות יסודיות שקודמות להן אפריוריות. אז אם אתה דוחה את היסודונות (foundationalism), אתה מאמין בלכידנות (coherentism) כלומר מעגליות, הידיעות מתבססות אחת על חברתה. או באינסופיות (infintism), הרעיון שיש לידיעה שרשרת אינסופית של הצדקות?

שואל השאלה:
זה לא ממש אף אחד מהם

אילו עוד אפשרויות יש?

שואל השאלה:
אונטולוגיה

אונטולוגיה ואפיסטמולוגיה אלו תחומים שונים. למה אתה מתכוון כשאתה אומר אונטולוגיה?

שואל השאלה:
אני מסתכל עליו כתחום שסותר את האפיסטמולוגיה

זו טענה מאוד רדיקלית, איך אתה מנמק אותה?

שואל השאלה:
בעיני אפשר לטעון רק דברים שמוכחים פרקטית.

מה זה 'מוכח פרקטית'?

שואל השאלה:
על כדור הארץ דברים נופלים מטה, לדוגמה

זה לא מוכח זה מאושש, ודוק. נ"ב, גם זה סוג של אפיסטמולוגיה, אז מה לזה ולאונטולוגיה? הפילוסופיה של המדע נובעת מתורת ההכרה.

(אתה מנסה לטעון בעד אמפיריציזם?)

שואל השאלה:
כן! תודה!

יש בעיה אחת: אתה מעולם לא צפית (ולא תצפה) בכל שחרור גוף בקרבת הארץ, אתה לא יכול לדעת מה יקרה בעתיד עפ"י ניסיונך בעבר בעיית האינדוקציה. את מאורעות העבר אין אנו *יכולים* להסיק ממאורעות העבר. (ויטגנשטיין, מאמר לוגי פילוסופי, 5.136, עמ' 45). וכפי שלימדנו יוּם אי־אפשר להצדיק את האינדוקציה על ידי הסיבתיות, גם הסיבתיות היא אפריורית. פופר הגדיל ונראה שגם לא ניתן לאמת תֵאוריה באופן דדוקטיבי. ודיאם וקוויין סיימו את המלאכה כשהצביעו על כך שאין בנו יכולת אף להפריך תאוריה.

שואל השאלה:
אי אפשר להצדיק את האינדוקציה עפ הנסיבתיות? לא הבנתי

זה היה הניסיון להציל את האינדוקציה, על ידי הסיבתיות, אבל סמיכות אירועים ומִתאם לא מורים על סיבתיות, אתה לא יכול להסיק סיבתיות מהניסיון, זה פשוט כשל לוגי.

שואל השאלה:
למה? אני לא רואה את זה.

מה אתה לא רואה?

שואל השאלה:
את הכשל, אני פה כדי להשכיל וללמוד

שואל השאלה:
אני יוצא מנקודת הנחה שמדובר במקרה שא' הכרחי לב' ואז הקיום של ב' מוכיח את זה של א'

אז אתה מניח את המבוקש.

שואל השאלה:
אז מה הנקודה שלך?

איך אתה מסיק את זה?

שואל השאלה:
אבל א' הכרחי לב'

פורמלית זה פשוט נון סקוויטור המסקנה לא נובעת מההנחות (לפעמים כשלים של סיבתיות הם גם מהסוג של אישור הסוגר). הכשלים נקראים: קום הוק ארגו פרופטר הוק, פוסט הוק ארגו פרופטר הוק. במלים יותר פשוטות אתה לא *רואה* את הגרימה, אתה רואה את העקיבה בזמן, כלומר שב' קרה אחרי א' אבל לא שא' גרם לב'.

שאי אפשר להסיק קשר סיבתי מתוך תצפית, סיבתיות היא אפריורית.

כי היא לא נלמדת מהניסיון, זו המשמעות של אפריורי. מדוע אי אפשר להסיק יחס סיבתי מתצפית? כי זה כשל לוגי.

שואל השאלה:
לפי מה שהבנתי היא כן נלמדת מהניסיון

כיצד? באיזה אופן לא יהיה כאן כשל לוגי?

שואל השאלה:
מה פתאום?

כמו דקרט בעיקרון? אני לא כל כך מסכים עם זה

מה 'מה פתאום?', הסברתי את הכול. אם לא עלה בידי להעביר את המסר אתה מוזמן לחפש מקורות אחרים שמסבירים את זה.

שואל השאלה:
זה לא היה 'מה פתאום' ממקום של חוצפה, אלא ממקום של שאלה - מדוע סיבתיות היא אפריורית?

שואל השאלה:
אני לא יודע איך להסביר את זה