תשובה אחת
חרדה חברתית היא תת הפרעה, אחת מהפרעות החרדה שמסווגת גם כפוביה. היא מתאפיינת בכך שמתפרצת חרדה כתוצאה מהחשש להיות מובך, מושפל או דחוי על ידי הסביבה גם אם לא באופן מוחשי (לדוג': אדם בעל חרדה חברתית יחשוב שהקבוצה בצד לועגים לו, בלי ביסוס). אם כי זה טבעי לחשוש מתגובות של אנשים אחרים, אצל אדם עם חרדה חברתית הכל קיצוני - עד כדי מצב של דימוי עצמי נמוך, שנאה עצמית, בריחה ממצבים חברתיים, תסמינים פיזיולוגיים שבאים לידי ביטוי מתוך החששות כאחד.
יש רמות שונות לחרדה חברתית. החל מפחד מוגזם להופיע בפני קהל ועד למצב של פחד מלאכול ליד אנשים אחרים. אנשים אלו מאוד מתקשים בחיי היום יום כי הם נמנעים מהמון סיטואציות עקב החרדה. הם כל הזמן פוחדים שיראו אותם באור שלילי, שישפטו אותם (גם שמוכר בחנות ישפוט אותם על כך שהם צריכים עזרה), ומאידך הם חוששים שיראו אותם באור חיובי - כי זה סימן שהרף גדל והם צריכים לעמוד בסטנדרטים שהם לא בטוח מסוגלים להם. עוד לפני שנקלעים לסיטואציה בה משתתפים אנשים אחרים, הם נחרדים ונכנסים למצוקה קשה. המתח שלהם לצאת מהבית נחשבת עבורם יציאה מאזור הנוחות, תרתי משמע. ומשום כך, יש להם קושי לנהל חיים תקינים ויחסי דינמיקה עם אנשים
יש רמות שונות לחרדה חברתית. החל מפחד מוגזם להופיע בפני קהל ועד למצב של פחד מלאכול ליד אנשים אחרים. אנשים אלו מאוד מתקשים בחיי היום יום כי הם נמנעים מהמון סיטואציות עקב החרדה. הם כל הזמן פוחדים שיראו אותם באור שלילי, שישפטו אותם (גם שמוכר בחנות ישפוט אותם על כך שהם צריכים עזרה), ומאידך הם חוששים שיראו אותם באור חיובי - כי זה סימן שהרף גדל והם צריכים לעמוד בסטנדרטים שהם לא בטוח מסוגלים להם. עוד לפני שנקלעים לסיטואציה בה משתתפים אנשים אחרים, הם נחרדים ונכנסים למצוקה קשה. המתח שלהם לצאת מהבית נחשבת עבורם יציאה מאזור הנוחות, תרתי משמע. ומשום כך, יש להם קושי לנהל חיים תקינים ויחסי דינמיקה עם אנשים
באותו הנושא: