אתם.ן מרגישים/ות שיש מישהו/י שבאמת יודע מי אתן.ם?

מבינה אותך ככ, זה לופ יומיומי.

לא אני לא סומכת על אף אחד (גם משפחה ) ועדיין לא הכרתי חברה לא צבועה שלא מדברת אחריי מאחורי הגב

כן יש אנשים שבאמת מכירים אותי

תקיפי את עצמך בסביבה שתרגישי בה בנוח להראות את עצמך

לא
אפילו לחברה הכי טובה שלי אני לא מספרת הכל

לא ממש, הכי בכנות, אפילו המשפחה שלי לא הכי מכירה אותי, יש כל כך הרבה דברים שאני מסתירה מהם והייתי רוצה לספר להם אבל אני מפחדת מאיך שהם יגיבו, כמו לספר להם על זה שאני חושבת שיש לי חרדות חברתיות, שאני נמשכת לבנות ובאמת עוד מלא דברים.
אנשים באינטרנט מכירים אותי יותר טוב מאנשים שאני מכירה קיצר

אני ממש מבין אותך. אפילו ליד ההורים שלי, אני מתאים את עצמי ומשתנה. רק אני יודע מי אני

אותו דבר כמוך בדיוק

הייתה, עכשיו כבר לא

כן ולא.
אנשים שקרובים אליי כן מכירים אותי, אבל לא את הצדדים שאני לא מראה. וזה לא שהבעיה היא אצלם, זאת פשוט אני שלא מתקרבת לאנשים יותר מדיי

זה משהו פסיכולוגי חברתית שאנו מתאימים את שפת הגוף שלו וההתנהגות לסובבים אותנו
פשוט תבדקי אם אחזה אנשים את - את העצמך ותשמרי אותם קרוב אלייך

לא חושבת שיש מישהו שבאמת מכיר אותי אולי מישהו אחד שיודע עליי הכי הרבה אבל כן הוא לא הכל אבל לא מרגישה בודדה שאני לבד האמת מרגישה יותר שלמה :)

אני ממש מזדהה, אחרי שעברתי דירה שמתי לב שאני מתנהגת שונה עם החברות "הישנות" והחברות "החדשות"...
ואני לא חושבת שמישהו באמת באמת מכיר אותי בגלל שאני לא באמת באמת באמת מכירה את עצמי... אמ- כן...

לא .אני מרגישה שאין אף בן אדם שיודע עליי הכל ומכיר מי אני

לא.

חהחהחה לא.

אני כל כך לא יש כאלה שאני הרבה יותר ויש כאלה שאני מזייפת את עצמי לגמרי. המשפחה שלי לא מכירה אותי באמת והחברות שלי לא ואין יותר בעיקרון. כן יש לי חברה שאני הרבה יותר פתוחה איתה אבל יש אחת שאני מזייפת את עצמי לגמרי ואני קוראת לה חברה טובה.....

אני מבין למה את מתכוונת, העניין שגם קשה לצאת ''מההתאמה הזאת'' לאנשים הספציפיים כי זו גם מן תדמית כזו שככל הנראה בנית לעצמך עם הזמן.
אני אישית מרגיש שרוב האנשים שאני מכיר יודעים '' מי אני''.
גם אני פעם הייתי מתנהג בצורה הזאת שאת מדברת עליה, אבל עם הזמן שיניתי את הגישה האישית שלי כלפי איך אני מתנהג בסביבת אנשים, ואני פשוט מנסה להתנהג כמה שיותר טבעי, עם כל הקושי זה שווה את זה נראלי.

לא אף אחד לא מבין אותי ויודע מי אני.
גם לא ההורים(טוב אולי קצת)

עם החברים הקרובים באמת אני מי שאני הכי הכי
וגם עם המשפחה

מרוב שאין מישהו שיודע מי אני באמת אני כבר לא יודעת מי אני

לא,
הייתי בבי''ס שלא הסתדרתי בו חברתית
למדתי שם הרבה על עצמי
אבל גם הסתגרתי מאד כלפי כל דבר או בנאדם
אז אני מכיר הרבה מאד אנשים וגם הכרות מאד עמוקה כי אני בנאדם חברותי מאד
אבל לא באמת יש מישהו שמכיר אותי ויודע לומר מה אני מרגיש