(פריקה) אתמול חלמתי על סבא שלי ז"ל, אני שבור כבר, אני כל כך מתגעגע אליו ואני לא מפסיק לבכות היום

הוא מת לפני 8 שנים. הבן אדם שהערצתי, הוא לימד אותי מלא דברים על החיים, וגם על איך לצחוק מכל דבר קטן.
הוא נפטר ממחלת הסרטן, לא זכיתי לצערי להיפרד ממנו בצורה נורמלית כי להורים שלי עלתה המחשבה המפגרת שלא כדאי לי לבוא לבית החולים לבוא אליו כשהולכים לדעת שהוא הולך למות. אני ממש הייתי רוצה לחזור לאותו רגע לפני שהוא נפטר ולדבר איתו, ולהיפרד ממנו בצורה נורמלית.

אתמול חלמתי עליו, מלא זכרונות שלי איתו עלו ולרגע פתאום זה היה נדמה שהוא חי, הייתי מנותק מהמציאות. וכשהתעוררתי מהשעון המעורר המסריח הזה, אני קם. מגלה שהוא בעצם מת הרי. הרבה זמן לא בכיתי, לא פרקתי משהו עם אף אחד, והיום פשוט בכיתי לבד בחדר, נזכרתי כמה סבא טוב הוא היה, כמה שאני מתגעגע אליו. אני פשוט נורא מתגעגע אליו ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי עכשיו, אני יודע שאולי מחר זה קצת יעבור.

הייתי חייב לפרוק קצת, נאמנים בבקשה אל תמחקו. תודה למי שקרא. יש עצות איך להתמודד? אולי אפילו דרכים לחשוב בצורה חיובית אחרי כל זה?