היי, אני נמצאת בסיטואציה די מסובכת..

יש לי חברה שהכרתי באינטרנט לפני שנה. נפגשנו שנה שעברה בפעם הראשונה. היה נראה שיש לה עניין בי וזרמתי איתה כזה אבל זה לא היה משמעותי מבחינתי, זה כן היה מיוחד. היא ידעה הכל על החיים שלי והיה לנו קשר מאוד מיוחד. בחופש הגדול נפגשנו, זה היה ממש מרגש ובפגישה היא רצתה שנחזיק ידיים. באיזשהו שלב התחבקנו וזה היה חיבוק מאוד ארוך. היא הלכה אחרי זמן קצר אבל הרגשתי כל כך טוב איתה ואחרי המפגש הזה התחלתי לפתח רגשות... אחרי חודש נפגשנו שוב, זה היה מדהים באיזשהו מובן. אבל אז דברים הסתבכו.. חברה טובה שלה הגיעה והן התנשקו. היא סטרייטית לפי מה שהבנתי, אבל זה עדיין בער בי ואז התחלתי להרגיש ממש לא נעים. חשבתי שהיא שיקרה לי כל הזמן הזה ושככה היא מתנהגת עם כולן.. מאז דברים הסתבכו, היא החליפה בנות זוג ואנחנו עדיין היינו ידידות. אבל האנרגיות לא היו טובות. כעסתי עליה הרבה על דברים שעשתה. לפני כמה חודשים הפסקנו לדבר. היא כתבה לי מגילה על זה שהשתניתי ואני ניסיתי להסביר את עצמי אבל היא הייתה אמורה לדעת... עברו שלושה חודשים. לא התגברתי עליה. יש לה חברה. לפני שבועיים היא התקשרה, אמרה שהיא מתגעגעת ורוצה לחזור לקשר. היא גם התנצלה על הכל, אני יודעת שהיא השתנתה. ידעתי שאני לא רוצה שהקשר יחזור למה שהוא היה ולכן אמרתי לה שהפעם אני רוצה משהו יציב וכנה יותר. לא היה לי אכפת, ידעתי שהפעם אני אסכים. לא יכולתי לעמוד במחשבה שאצטרך להמשיך לחשוב עליה כל יום ולא תהיה לי אפשרות אפילו לדבר איתה או לראות אותה. עכשיו אנחנו מדברות, עדיין יש לה חברה. הייתי רוצה פשוט לראות אותה באור אחר ולא לרצות שום דבר מעבר לקשר אפלטוני אבל אני עדיין רוצה באיזשהו מקום... ועדיין יש בי חלק שכועס עליה ורוצה להתרחק ממנה אבל כשאני מדברת איתה אני כל כך שמחה. אני יודעת שהיא השתנתה אבל מה אם אני לא השתניתי? רציתי משהו יציב ואני תמיד מחפשת מה לא בסדר, מה אפשר יותר, מה אפשר פחות... נמאס לי מזה. למה אני לא יכולה פשוט להניח לזה ככה ולא לרצות שום דבר אחר?
אשמח לשמוע עצות או דעות