7 תשובות
זו מחמאה...
תעני מצא אישה מצא טוב
תעני מצא אישה מצא טוב
שהאשה שולטת בבית והיא הלב שלו, רק בגלל זה היא זוכה לבנות את הבית הרוחני והמוסרי, והיא גם בוחרת להרוס אותו.
שואל השאלה:
זה לא בקטע מפרגן.. לצערי.. בדגש על האיוולת...
זה לא בקטע מפרגן.. לצערי.. בדגש על האיוולת...
את גם יכולה להביא מאשת חייל שהכל שבחים לאשה ורק לגבר כתוב שנודע בשערים בעלה ומזה לומדים שהוא נודע בשערים בזכות האישה
באסה...
אולי תביאי את זה שכלה נחשבת למלכה וכלה אותיות הכל אם תיתן לאישה הכל כי תהיה כלה ולכן מלכה מה שהופך אותך אוטומטית למלך
למרות שאני לא חושב שלתת קטילות זה מה שיפתור את זה...
למרות שאני לא חושב שלתת קטילות זה מה שיפתור את זה...
אז קחי כמה ציטוטים ודברי תורה על כבוד האשה, תבחרי:
מסכת יבמות: "כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה, במערבא (=בארץ ישראל) אמרו : אף בלא תורה, בלא חומה. רבא בר עולא אמר : אף בלא שלום".
כל השיר אשת חיל (משלי פרק לא)
כל שיר השירים, שנאמר עליו קודש קודשים.
רמב"ם:" וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי ממונו, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רגזן."
גבר ללא אשה אינו קרוי אדם.
אפשר ללכת לבתים של דתיים, האשה לא מושפלת בפינה אלא לבושה בכבוד ומהודרת, וכל שבת מתחילה בשיר "אשת חיל מי ימצא". זה מוכח במציאות ורואים את זה ללא שום ספק.
כנסת ישראל משולה לאשה של הקב"ה, כי הוא נותן לה ומפרנס ומרומם אותה מעל כל העמים.
האדם מתייחד אך ורק עם אשתו, ושומר על עצמו לפני החתונה כדי שכל הכוח וכל האהבה הפיזית והנפשית יהיו מכוונים רק אליה, בלי בנות אחרות או בגידות, בלי 'סטוצים' או בעיות אחרות שיפגעו באהבה שלו אליה.
הרבי מליובביץ' כתב באחת האגרות שלו: "אני חייב להסתייג מהצגתך את עצמך "עקרת בית רגילה". להיות עקרת בית, ובמיוחד עקרת בית יהודייה, זה כלל אינו דבר 'רגיל'. לעקרת הבית היהודייה ניתנה אחריות עצומה כעקרת הבית, עיקרו של הבית, מפני שזו בעיקר האחריות והזכות שלה ליצור את האווירה הנכונה בבית ולהאיר אותו ברור ובחמימות של חיים יהודיים. ומכיוון שניתנה לה אחריות כזאת, ברור שהקדוש ברוך הוא חנן אותה גם בתכונות ובכוחות הנחוצים כדי לבצע זאת במידה המלאה ביותר." (תשובות לשאלות החיים, עמ' 229).
כל דבר ביהדות בנוי מהפכים: שקר ואמת, נגלה ונסתר, עבר ועתיד, משה ואהרון, דין וחסד, רגש ושכל. כך גם גבר ואשה! זה כמו לשאול מי שווה יותר - אבא או אמא? התשובה שהם חלק אחד גדול שבנוי מהפכים.
"אחת דיבר אלוקים, שתיים זו שמעתי"
הקב"ה יושב ומזווג זיווגים. לא רק בין איש לאשה, אלא גם שמש וצמחים, מפקד ופקודים, רוח וים. אבל הזיווג הגדול ביותר בעולם זה בין איש לאשתו.
גמרא יבמות סב: "תנו רבנן, האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו עליו הכתוב אומר "וידעת כי שלום אהלך". אדם לא יכול לאהוב את אשתו יותר מהגוף של עצמו, אבל יש דין "אשתו כגופו", הם צריכים להיות אחד ולא נרתעים אחד מהשני, תמיד מסתדרים יחד.
הרמב"ם כתב הפוך בי"ד החזקה (הלכות אישות): "וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו" - כבוד ואז אהבה. למה הפוך? הגמרא דיברה על זיכרון, שאדם יזכור את המשפט. אבל הרמב"ם דיבר יותר מעשי, הוא כותב שהדרך הטובה ביותר היא קודם שיכבד, והאהבה היא רק חלק שני! הכבוד לא משתנה אף פעם, אבל אהבה היא רגש, לא יציב. הכבוד מחוייב להיות קבוע מההתחלה.כבוד יוצר את האהבה כי אחרי המעשים נמשכים הלבבות, רק אחרי שאדם יודע איך לכבד את אשתו, הוא יכול גם לאהוב אותה כראוי.
"על כן יעזב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (פרשת בראשית). אחד הדברים החשובים ביותר זה ההורים, ועדיין אדם יעזוב את הבית בשביל לדבוק באשתו.
וארסתיך לי לעולם" למה לא "תינשאי לי לעולם"? כי באירוסין זו עדיין אהבה פורחת ורמזים והסמקה. אחרי החתונה זה לפעמים נהרס, ומברכים שהאירוסין ישארו לתמיד.
רנ"ב ורמ"ח (אברי אשה וגבר) = 500 = פרו ורבו = נר נר (של שבת)
מסכת יבמות: "כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה, במערבא (=בארץ ישראל) אמרו : אף בלא תורה, בלא חומה. רבא בר עולא אמר : אף בלא שלום".
כל השיר אשת חיל (משלי פרק לא)
כל שיר השירים, שנאמר עליו קודש קודשים.
רמב"ם:" וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי ממונו, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רגזן."
גבר ללא אשה אינו קרוי אדם.
אפשר ללכת לבתים של דתיים, האשה לא מושפלת בפינה אלא לבושה בכבוד ומהודרת, וכל שבת מתחילה בשיר "אשת חיל מי ימצא". זה מוכח במציאות ורואים את זה ללא שום ספק.
כנסת ישראל משולה לאשה של הקב"ה, כי הוא נותן לה ומפרנס ומרומם אותה מעל כל העמים.
האדם מתייחד אך ורק עם אשתו, ושומר על עצמו לפני החתונה כדי שכל הכוח וכל האהבה הפיזית והנפשית יהיו מכוונים רק אליה, בלי בנות אחרות או בגידות, בלי 'סטוצים' או בעיות אחרות שיפגעו באהבה שלו אליה.
הרבי מליובביץ' כתב באחת האגרות שלו: "אני חייב להסתייג מהצגתך את עצמך "עקרת בית רגילה". להיות עקרת בית, ובמיוחד עקרת בית יהודייה, זה כלל אינו דבר 'רגיל'. לעקרת הבית היהודייה ניתנה אחריות עצומה כעקרת הבית, עיקרו של הבית, מפני שזו בעיקר האחריות והזכות שלה ליצור את האווירה הנכונה בבית ולהאיר אותו ברור ובחמימות של חיים יהודיים. ומכיוון שניתנה לה אחריות כזאת, ברור שהקדוש ברוך הוא חנן אותה גם בתכונות ובכוחות הנחוצים כדי לבצע זאת במידה המלאה ביותר." (תשובות לשאלות החיים, עמ' 229).
כל דבר ביהדות בנוי מהפכים: שקר ואמת, נגלה ונסתר, עבר ועתיד, משה ואהרון, דין וחסד, רגש ושכל. כך גם גבר ואשה! זה כמו לשאול מי שווה יותר - אבא או אמא? התשובה שהם חלק אחד גדול שבנוי מהפכים.
"אחת דיבר אלוקים, שתיים זו שמעתי"
הקב"ה יושב ומזווג זיווגים. לא רק בין איש לאשה, אלא גם שמש וצמחים, מפקד ופקודים, רוח וים. אבל הזיווג הגדול ביותר בעולם זה בין איש לאשתו.
גמרא יבמות סב: "תנו רבנן, האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו עליו הכתוב אומר "וידעת כי שלום אהלך". אדם לא יכול לאהוב את אשתו יותר מהגוף של עצמו, אבל יש דין "אשתו כגופו", הם צריכים להיות אחד ולא נרתעים אחד מהשני, תמיד מסתדרים יחד.
הרמב"ם כתב הפוך בי"ד החזקה (הלכות אישות): "וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו" - כבוד ואז אהבה. למה הפוך? הגמרא דיברה על זיכרון, שאדם יזכור את המשפט. אבל הרמב"ם דיבר יותר מעשי, הוא כותב שהדרך הטובה ביותר היא קודם שיכבד, והאהבה היא רק חלק שני! הכבוד לא משתנה אף פעם, אבל אהבה היא רגש, לא יציב. הכבוד מחוייב להיות קבוע מההתחלה.כבוד יוצר את האהבה כי אחרי המעשים נמשכים הלבבות, רק אחרי שאדם יודע איך לכבד את אשתו, הוא יכול גם לאהוב אותה כראוי.
"על כן יעזב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (פרשת בראשית). אחד הדברים החשובים ביותר זה ההורים, ועדיין אדם יעזוב את הבית בשביל לדבוק באשתו.
וארסתיך לי לעולם" למה לא "תינשאי לי לעולם"? כי באירוסין זו עדיין אהבה פורחת ורמזים והסמקה. אחרי החתונה זה לפעמים נהרס, ומברכים שהאירוסין ישארו לתמיד.
רנ"ב ורמ"ח (אברי אשה וגבר) = 500 = פרו ורבו = נר נר (של שבת)