49 תשובות
לא רגע מה-
אם לא יהיה לך חבר לעולם לא תהיה לך גם חתונה...
את לא יכולה להתחתן בלי להכיר את הבן אדם..
ברור שמותר, ושמירת נגיעה זה בחירה
מותר זוגיות איך את מצפה שאנשים יתחתנו
ואסור לקיים יחסי מין
שואל השאלה:
מה הולך פה?
אנונימי
שמירת נגיעה זאת הלכה, יש כאלה שעושים אותה יש כאלה שלא .
אסור לגעת, לא רק מין.
מה הולך פה?^^^
באיסלאם אסור אפילו לצאת לדייטים. לא יודעת לגבי היהדות
מותר אבל צריך לשמור נגיעה
וזה בחירה שלך
אנונימי
אסור לגעת אבל יוצאים לדייטים מכירים את הבנאדם ואז מחליטים אם להתחתן או לא. מובן?
שמירת נגיעה זה משהו שעל פי דת , לא משהו שאת מחוייבת ללכת לפיו .
מותר בן זוג.. אבל צריך לשמור נגיעה.
בגלל זה ההלכה לא "ממליצה" על קשר ארוך טווח, כי בני הזוג יכולים להיכשל באיסור העריות החמור.
וגם חרדים לא מקיימים כל כך זוגיות לפני חתונה, אלא נפגשים זה עם זו כמה פעמים ויאללה לחופה.
שמירת נגיעה זה *חובה* לכל יהודי, אז אם את רוצה להיות דתייה זה אחד מהם.
כן, זה כולל את החבר לפני החתונה.

להפך, זה יוצר זוגיות אמיתית ולא אחת שבנויה על יחס של לקיחה.

שמירת נגיעה זה דבר חשוב מאוד בזוגיות, במיוחד אם יתחתנו.
הוא מכיר אותה בלי הסחות דעת, בלי מחשבה על הגוף או המעשים, מתמקד באישיות ובפנים שלה, לא צריך לספק שום דבר. אחרי החתונה, כשהם סופסוף ביחד בלי מחיצות, הוא מחזיק לה את היד בפעם הראשונה ומרגיש מי היא, אחרי כל כך הרבה ציפייה, אפילו החיוך הפשוט שלה הופך לדבר מדהים ומתוק, חיבוק הופך שווה יותר מיהלום.

גם היא, מחכה שהם יוכלו להחזיק ידיים, שהוא יתמוך בה. אבל כשהיא שומרת נגיעה, היא בטוחה שאין שום רצונות נסתרים, הפעם הראשונה שהוא באמת יגע בה יהיה רק אחרי שהוא מתחייב לכלכל אותה, לדאוג לה ולאהוב אותה ולא אף אחת אחרת. היא פחות נבוכה בפגישות כי אין עוד מימד של חיבור, והקשר האישי נוצר בתורה בריאה, שלא תלויה בדבר.

זה נותן ביטחון שלא משנה מה, אף אחד לא יפגע בה. חיבור פיזי, כמו חיבור נפשי, זה דבר קדוש ומיוחד, צריך להתחייב ולהישמר בשביל להגיע לרמה הזאת.

ואם זו לא תהיה זוגיות לחתונה בסוף? הם הכירו כמו חברים ויפרדו כנראה כמו חברים, רק בגלל חוסר התאמה אישית. אין כמעט בגידות או פרידות קשות, החיבור לא נפגם והם יוכלו לחפש שוב אחרי החצי השני שלהם, בלי הרבה בעיות. גם אין ציפיות מוקדמות מבן הזוג השני, אין מעשים מסויימים או הרגלים שהיא או הוא ידרשו, אז הקשר מתחיל כמעט כמו חדש.
מותר שיהיה לך חבר עם את שומרת נגיעה אסור לך לגעת בו ועם לא .. אז אסור לך לשכב איתו לפני החתונה עם את גתיה כאילו
ברור שמותר, מה שאסור כביכול זה לקיים יחסי מין
אבל אני אישית הכרתי כאלה שלא שמרו ועשו לפני
הכל בסדר:)
שמירת נגיעה כוללת כל מגע בין בן לבת, כולל מגע רגיל או מקרי מחכמים, ומהתורה האיסור כולל כל מגע של חיבה - חיבוק, נישוק או החזקת ידיים שגורמת לקשר.

כלומר, כל מגע בין חבר לחברה לפני חתונה אסור מהתורה.

עריכה: אלו שאומרים שזה כולל רק יחסים, זה בדיוק כמו ההבדל בין 2 צ'יזבורגר ל-4 צ'יזבורגר. שניהם איסור גמור רק בוחרים לדמיין כאילו החטא פחות חמור...
בואי נגיד, אם לא תשכבי עליו, אז בסדר. אבל מגע כמו לחיצת יד או חיבוק(במקרה שבאמת מחפשים זוגיות, ולא סתם חברות), אין בזה בעיה. יש עניין שלא להיות בקשר כלל שבוע לפני החופה, אך זו רק חסידות
מותר לך חבר שאת מתקדמת לחתונה לא עכשיו חבר שלוש שנים גג גג גג חצי שנה ואז כבר חתונה ולגבי יחסי מין אז זה אסור בכלל עד אחרי החתונה.
ולגבי שמירת נגיעה זה כבר בחירה שלכם אם אתם רוצים תשמרו על החתונה אם לא בחירה שלכם זהו.
שמירת נגיעה זו לא חובה לפי ההלכה, אני לא יודע מי לימד אתכם. זו פשוט הלכה שחכמים קבעו שהיא לא חובה. את יכולה לגעת בחבר שלך אבל לפי ההלכה לא לקיים יחסי מין
מותר
רק לדתיים אסור מגע מיני עד החתונה
ולמריות הבתולות שלוקחות את עניין הביתולים כקודש ירושליים
אנונימית
חבר זה לא בהכרח לנגוע אחד בשני
הפוך -קשר אמיתי מתחיל מהכרת האופי אחד של השניה ואז את יכולה להיות יותר נינוחה ולהבין אם הנשמות שלכם תואמות

אז ברור שעדיף לא למשוך זמן עם הבחור כי לשניכם זה לא קל לשמור נגיעה מלא זמן
אבל כן במהלך הקשר צריך ויש המון יתרונות לשמירת נגיעה
מר. גברי
אני לומד הלכה, כנראה בניגוד אליך.

המקור ההלכתי של איסור נגיעה הוא מן התורה באשה נידה (שזה מצבן של רוב בנות ישראל היום, מכיוון שאינן טובלות).

באשה רווקה וטהורה (כמעט לא קיים), יש מחלוקת בנפרד אם זה מהתורה או מדרבנן.
לדעת הרמב"ם וראשונים רבים, האיסור מגיע מהפסוק (ויקרא יח, ו): "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי ה'". מכאן שמגע של תאווה אסור מי שגם ככה אסורים לעשות יחסים, אבל לפי הרמב"ם יש איסור גם כשהביאה אסורה באיסור אחר, מדאורייתא או מדרבנן.
כלומר, האיסור תופס כל אשה מהתורה, אם היא לא נשואה לו.

הרמב"ן חלק על הרמב"ם וסובר שאיסור "לא תקרבו" מדבר על קיום יחסים מיניים ממש, ולכן איסור נגיעה לא ממש נמצא בו, אלא הוא איסור מדברי חכמים. לפי זה האיסור נועד למנוע את היחסים.

מגע של חיבה (כמו חבר וחברה, חיבוק ונישוק) מהתורה, ומגע רגיל מחכמים.

אבל, גם איסור של חכמים הוא איסור גמור ואין שום דבר כזה "דתי" שגאה בכל שהוא לא שומר נגיעה אונותן לאנשים לבחור לעשות את האיסור.
אסור חבר, ובטח ובטח זה שהיא תעבור על האיסור - לא יתיר לה את האיסור של הנגיעה. אני מביא את ההלכה בשולחן ערוך:

"צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין" (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כא, א).

ראייה שהקב"ה בעצמו אמר שאסור לגעת באשה שאינה אשתו:


"הנזיר נודר שלא לשתות יין. אמר לו הקדוש ברוך הוא: "נדרת שלא לשתות יין כדי להרחיק עצמך מן העבירה - אל תאמר "הריני אוכל ענבים ואין לי עון". אמר לו הקדוש ברוך הוא: "הואיל ונדרת מן היין - הריני מלמדך שלא תחטא לפני". אמר למשה "למד לישראל הלכות נזירות", שנאמר (במדבר ו, ב-ד) "איש כי יפליא לנדור וגו' מיין ושכר יזיר מכל אשר יעשה מגפן היין". וכיון שיעשה כך, הרי הוא כמלאך (שם, ח) "כל ימי נזרו קדש הוא לה'", כמה דאת אמר (דניאל ד, י) "ואלו עיר וקדיש".
וכן האשה נקראת גפן, שנאמר (תהלים קכח, ג) "אשתך כגפן פוריה". אמר הקדוש ברוך הוא: "אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באשה הריני תופשה ואין לי עון", או ש"אני מגפפה ואין לי עון", "אני נושקה ואין לי עון"; אמר הקדוש ברוך הוא: "כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין אסור לאכול ענבים לחים ויבשים ומשרת ענבים וכל היוצא מגפן היין, אף אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר, שכן שלמה אומר (משלי ו, כז-כט) "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה... כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה", לכך סמך הקדוש ברוך הוא פרשת נזיר לפרשת סוטה, שהן דומות זו לזו, וכל מי שנוגע באשה שאינה שלו מביא מיתה על עצמו, שנאמר (שם ז, כו) "כי רבים חללים הפילה", וכתיב (שם ה, ה) "רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו" (שמות רבה טז, ב).
אנונימי
אנונימית, מה זאת "רק דתיים"? הלכה - זה משהו שמחייב כל יהודי, וכל יהודי חייב להיות דתי מעצם היותו יהודי: אנחנו קיבלנו את התורה געם, כל עם ישראל.
אנונימי
חבר סתם בלי רצון להתחתן בעוד כמה שנים, לא כדאי גם לחילונים לא רק לדתיים ומי שרוצה שאסביר פרטי אשמח.
חבר עם רצון להתחתן זה בסדר
] [
לפי האמונה היהודית אסור לגבר ולאישה לגעת אחד בשניה עד שהם מתחתנים.
אף אחד לא מצמיד לך אקדח לראש וכופה עלייך לציית למצוות אלא זאת בחירה של כל אחד ואחד.
זה לא הגיוני שאסור חבר לפני חתונה בשיט
כל מי שמאמין בזה שאסור לגעת ולעשות יחסי מין לפני החתונה, שיאמין.
כאן זה הבחירה של הזוג אם לעשות את זה או לא, אף אחד לא יהרוג אתכם אם תעשו את זה
לפי היהדות אסור לגעת אחד בשני
מותר להיות בקשר עם שמירת נגיעה רק אם זה למטרת חתונה
כלל איסורי נגיעה וייחוד, - חלים על כל יהודי
אמנם, צריך אדם לבדוק עם איזו אשה יירצה לחיות, ובגלל זה צריך לקיים פגישות וכ'ו
"מותר להסתכל בפנויה, לבדקה אם היא יפה שישאנה, בין שהיא בתולה או בעולה, ולא עוד אלא שראוי לעשות כן. אבל לא יסתכל בה דרך זנות, ועל זה נאמר: ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה (איוב לא, א)."

*וכל אחד ייעשה כהוראת רבו*
אסור חבר. מותר להיפגש למטרות חתונה. להכיר ולהתחתן ורק אחרי החתונה מותר לדגעת אחד בשני.
מי שכתב שלא הוא טועה
מותר הכל :)
על פי ההלכה אסור לגעת בגבר משום שיש לו יצרים ומחשבות שאישה גורמת לכך וגם לאישה יש יצרים
ויש דבר כזה שידוכים שמכירים את הבחור שלוש או כל כמות של פגישות שאת והוא בוחרים ומכירים זה את זה ואז מתחתנים
ואני חושבת שעם כל הפירוט הזה את יודעת את התושבה ואם לא אז זה לא
למה אף אחד מכם לא הזכיר שהיא לא מחוייבת?
הסקתם מראש שהיא דתיה ועשיתם מינוסים לכל אחד שאומר שזאת הלכה ביהדות ושהיא לא מחוייבת לכך.
אז יקירה,
אם את דתייה לפי מה שאני מבינה את כן מחוייבת,
אבל אם לא את לא חייבת לקיים את זה.
^תיקון - ליהודים אסור
אסור לפי הדת.
לא כולם מאמינים בדת.
ואני לא מאמין במדינה
אז מותר לי לרצוח ולא לשלם מיסים
מה הפאקינג קשר
אם אתה חיי במדינה אתה מחוייב להקשיב לחוקים,
איך אתה משווה את החוקים של מדינת ישראל לתורה או וואטאבר?
לא ראיתי שום חוק במדינת ישראל שמחייב יהודים להאמין בדת *שלא* נמצא בתנך או בתורה.
איך אפשר בכלל להשוות אלוהים
"אנונימית, מה זאת "רק דתיים"? הלכה - זה משהו שמחייב כל יהודי, וכל יהודי חייב להיות דתי מעצם היותו יהודי: אנחנו קיבלנו את התורה געם, כל עם ישראל"

רצון זה דבר טוב
אנונימית
מותר אל תקשיב לשטויות שאומרים בתנך
אנונימי
chiara13
דבר ראשון, הוא (כתוב אנונימי, מוזר לגלות את זה עכשיו) מדבר על שמירת נגיעה שזה לחלוטין חלק מהדת אז עונין לו מה החובה לפי הדת, לא קשור אם הוא שומר או לא.
כמו שאם מישהו שואל על חוק השבות לא תוסיפי סתם מה עושים בצרפת לדוגמה.

אין לי זמן להתחיל ויכוח על החיוב והמשמעויות שלו למעשה (מוזמנת לפרטי), אבל לפי היהדות כל האיסורים והחובות נמצאים על *כל* היהודים, גם מי שבחר לכפור ולא להאמין בה, הוא תמיד יהודי ותמיד חייב במצוות.

אם מישהו בוחר ללכת נגד זה זאת בעיה שלו, אבל זה לא משנה מה הוא חייב מבחינת היהדות.
אל תקשיב לאנשים שעושים פלוס לעצמם
אנונימי
עזוב את הקיארה הזאת, בורה
אנונימי
אנונימי
מצחיק, אני דווקא מדבר הרבה עם chiara ומתברר שהיא מקשיבה הרבה יותר טוב מהרבה דתיים כאן, ומכירה בזה שהיא טועה או לאמבינה מספיק אם זה קרה (לא הרבה בכלל).

ואני לא יודע מי עושה פלוסים
xx_michal_xx, אביא גמרא שסותרת א תהמ שאמרת (שאף אחד לא יהרגו על זה). מדובר במקרה שהיה:

"תני דבי אליהו: מעשה בתלמיד א' ששנה הרבה, וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה, ומת בחצי ימיו, והיתה אשתו נוטלת תפיליו, ומחזרתם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואמרה להם כתיב בתורה: (דברים ל, כ) "כי הוא חייך, ואורך ימיך". בעלי ששנה הרבה, וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה - מפני מה מת בחצי ימיו? ולא היה אדם מחזירה דבר. פעם אחת נתארחתי אצלה. והיתה מסיחה כל אותו מאורע. ואמרתי לה: "בתי, בימי נדותך מה הוא אצלך?" - אמרה לי: "חס ושלום, אפי' באצבע קטנה לא נגע [בי]". - "בימי לבוניך מהו אצלך?" - "אכל עמי, ושתה עמי, וישן עמי בקירוב בשר, ולא עלתה דעתו על דבר אחר. ואמרתי לה: "ברוך המקום שהרגו, שלא נשא פנים לתורה, שהרי אמרה תורה (ויקרא יח, יט) "ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב" (שבת יג ע"א-ע"ב).
אנונימי
אנונימי
"ברוך המקום שהרגו" - אנחנו לא היינו הורגים ואין כאן סתירה למה שהוא אמר.
ואלו מדרשים ואגדות חז"ל, לא מוסר השכל פשוט בלבד.
הפורש
לא, לכל אדם יש לנו רצון שיחיה אם יכול לחזור בתשובה, במיוחד תלמיד חכם שכנראה היה שומע תוכחה אם הייתה כזאת.
יצא מזה שאתה מנסה בכוח להפוך סיפור למטרות שלך. כשהתורה היא קרדום לחפור בה, אין לה שום ערך, גם לא מוסרי.