התחלתי להיות אנטיפתית

פעם בכלל לא הייתי כזאת
היום אני רואה את המשפחה,חברים לא מרגישה שום דבר
אמא שלי תמיד אומרת לי שאני ילדה קרה
אני תמיד מראה לאנשים שאכפת לי אבל באמיתי לא אכפת לי בשיט מהאדם שעומד מלפניי
אני לא מתרגשת מדברים
לא בוכה על דברים עצובים
לא מתרגשת בשביל אנשים ששמחים,אני אומרת להם שאני גאה בהם וזה אבל לא אכפת לי בכלל
כשאני שואלת אנשים איך היה להם היום לא באמת אכפת לי
באסה לי להגיד את זה אבל כשאני רואה זקנים,ילדים בוכים
או דברים כאלה לא אכפת לי.
לא מרגישה אשמה בכלל
איך להפסיק ???