5 תשובות
מותר לבנות לאונן,לא לחשוב על דברים סוטים.
זה נוגד אחד את השני
זה נוגד אחד את השני
שואל השאלה:
^אז כאילו מותר להן לאונן אבל לא לחשוב על דברים סוטים תוך כדי שהן עושות את זה?
^אז כאילו מותר להן לאונן אבל לא לחשוב על דברים סוטים תוך כדי שהן עושות את זה?
אנונימית
מותר כי לבנות אין זרע
רק לסדר קצת דברים, איסור הוצאה זרע לבטלה לגברים אינו מן התורה באופן מוחלט אלא הוא נרמז בצורה כזו או אחרת בסיפור של ער ואונן. לגבי לחומרת האיסור עד היום ישנו מחלוקת רחבה - רוב הפוסקים סוברים שהאיסור הוא מדאורייתא, ונלמד ממקורות שונים, אך יש הסוברים שאיסור זה הוא מדרבנן. בכל מקרה ההלכה ומסורת התורה שבע"פ רואות בה עבירה גדולה ומגנים מעשה זה. התלמוד מדמה את האוננות לאיסורים כמו "לא תנאף" או "ונשמרתם מכל דבר רע" עד כאן לגבי גברים.
לגבי נשים הסיפור אחר, התלמוד שמהווה את הבסיס פומנדטלי ביותר בהתפתחות הלכה היהודית, מציג איסור מפורש על אוננות אצל גברים המהווה הוצאת זרע לבטלה אך אין בה כל אזכור של אוננות אצל נשים לכן לפי כל השיטות אין איסור אך יש הטוענים כי זה עדיין מעשה לא ראוי(אני ממליצה בחום לבדוק את מאמר של אוריה מבורך על נושא זה שמתי קישור).
לגבי "הרהורי עבירה" מבחינה הלכתית הרהור עבירה נקשר בדרך כלל לחשש מפני הוצאת זרע לבטלה, והוא מציין איסור להרהר בתכנים מיניים המביאים לידי התקשות האיבר, כסייג לאיסור הוצאת זרע לבטלה שעשוי להתרחש כתוצאה מכך. הגמרא (עבודה זרה כ' ע"ב, כתובות מו ע"א), לומדת את האיסור מהפסוק "ונִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע" (דברים, כ"ג, י'): שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה". איסור זה, העוסק במנגנון הפיזיולוגי הגברי בלבד, חל כמובן רק על גברים.
בנוסף, קיים סוג אחר של הרהור עבירה, שאיננו קשור לחשש הוצאת זרע לבטלה, אלא מהווה סייג למעשה ניאוף, ועניינו איסור על האדם לתכנן בדמיונו לחטוא בפועל עם אישה האסורה לו. הגמרא במסכת ברכות (י"ב ע"ב), לומדת את האיסור הזה מהפסוק העוסק בציצית "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם", (במדבר ט"ו ל"ט). לפי חלק מהשיטות הוא כן חל על נשים.
לסיכום, לפי הלכה לנשים מותר לאונן ואפילו הרבה סוגי הירורי עיברה אינם תקפים אליה.
לגבי נשים הסיפור אחר, התלמוד שמהווה את הבסיס פומנדטלי ביותר בהתפתחות הלכה היהודית, מציג איסור מפורש על אוננות אצל גברים המהווה הוצאת זרע לבטלה אך אין בה כל אזכור של אוננות אצל נשים לכן לפי כל השיטות אין איסור אך יש הטוענים כי זה עדיין מעשה לא ראוי(אני ממליצה בחום לבדוק את מאמר של אוריה מבורך על נושא זה שמתי קישור).
לגבי "הרהורי עבירה" מבחינה הלכתית הרהור עבירה נקשר בדרך כלל לחשש מפני הוצאת זרע לבטלה, והוא מציין איסור להרהר בתכנים מיניים המביאים לידי התקשות האיבר, כסייג לאיסור הוצאת זרע לבטלה שעשוי להתרחש כתוצאה מכך. הגמרא (עבודה זרה כ' ע"ב, כתובות מו ע"א), לומדת את האיסור מהפסוק "ונִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע" (דברים, כ"ג, י'): שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה". איסור זה, העוסק במנגנון הפיזיולוגי הגברי בלבד, חל כמובן רק על גברים.
בנוסף, קיים סוג אחר של הרהור עבירה, שאיננו קשור לחשש הוצאת זרע לבטלה, אלא מהווה סייג למעשה ניאוף, ועניינו איסור על האדם לתכנן בדמיונו לחטוא בפועל עם אישה האסורה לו. הגמרא במסכת ברכות (י"ב ע"ב), לומדת את האיסור הזה מהפסוק העוסק בציצית "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם", (במדבר ט"ו ל"ט). לפי חלק מהשיטות הוא כן חל על נשים.
לסיכום, לפי הלכה לנשים מותר לאונן ואפילו הרבה סוגי הירורי עיברה אינם תקפים אליה.
קישורים מצורפים:
יש אוסרים (דוגמת האריז"ל [כזכור לי] ומאוד החמיר בדבר)
ויש טוענים שהדבר לא ראוי (בייחוד אם האשה נשואה)
ויש טוענים שהדבר לא ראוי (בייחוד אם האשה נשואה)