אני פשוט עצובה "משום מקום"

יש ימים כאלו וזה קורה לכולם אם את ממש עצובה תחפשי בגוגל תמונות של חיות עם אוטיזם

תבכי, אל תמנעי מעצמך את זה.
תשחררי הכל את לא חייבת להיות חזקה תמיד וזה בסדר והגיוני שלפעמים יש את הצורך הזה.

אוליי זאת התקופה גורמת לך להיות בדאון כזה, אוליי ההורמונים, אוליי סתם מצב רוח.
תנסי לעשות לעצמך משהו כיף, רק את עם עצמך.
תיכנסי למקלחת/אמבטיה חמה, תכיני לך לאכול משהו טעים, תסדרי את החדר, תחליפי בגדים, תלכי להליכה ביום שימשי לבד עם אוזניות ומוזיקה שאת אוהבת.
תזכרי שזה בסדר להרגיש ככה והכל יהיה טוב.
אוהבת אותך

תקשיבי אני לא יודע למה אבל אני יכולה אולי להבין שזה מכל התקופה הזאת באמת שגלל הקורונה התחילו חי דכאונות קטנים וחרדות באמת ואין סיבה וגם אני חשבתי ככה אבל הנתי שזה בגלל כל הבלגן הזה ואז פשוט שחררי מתי שאת צריכה תבכי תעשי מה שאתה מרגישה ומה יעשה לך טוב לאותו ברגע

כול ירידה היא עליה

גם לי זה קורה תמיד