כי את כמו אי רציפות בנקודת האפס,בעולם של מטריצות את מטריצה היחידה,ואומרים שכשיודעים משו מספיק לעומק אז אני אמורה לדעת לסכם אותו בכמה מילים,מילים פשוטות כאלו שמתאימות להבנה של ילד בן שש, אבל מה בינך לבין ידיעה,אם היה ניתן להבין באיזה מובן בסיסי וחד ממדי את מציאותך היה די לי בכך,אבל את מתחילה מכמה שלבים למעלה מלי. האמת זה לא אומרים זה בעיקר אומר,איינשטיין הרם והנישא אמר,אז לא, לסכם אותך במשפט אחד אמורה להיות משימה די פשוטה אך אינה. "בל יתואר" הכי קרוב שאפשר כי אין איפה לתמצת ואפשר להמשיך לדון ולתאר על איך שהכוכבים היו גאים לו היו יודעים שהאבק שלהם יצר אותך,ואיזה מזל שגלילאו לא הכיר אותך כי אם היה ,היה טוען שהעולם סובב סביבך,ולאהבה יש אין ספור פירושים והגדרות וכל אחד מתחיל עם איפה שמוחו חדל,כי רגשות לא רציונלים בשום צורה עם כמה שנרצה אי אפשר להתנער מהתחושה ,עם כמה ששגוי עם כמה שמוטעה. אז להתחיל להגדיר אותך אהובה? משימה בלתי אפשרית בשלישית,גם אם אקדיש את שארית ימיי בניסיון למצוא את המילים המדויקות,נראה שאכשל כי בהכרח אין לי את המילים המושלמות. אולי זה השלב בו תורנו להמציא את מה שחסר בעולמנו,ומילה לתאר את הבלתי יתואר? אולי כפשוטו שמך יהווה פורקן למלאכה? אין איך להביע את אהבתי בצורה קולחת וקולעת,לא מבחינה עצמית בה את הסיבה לאושר שלי ולא מבחינה כללית,שעצם קיומך זה הוא הגורם לי לאוהבך,שלי או לא לידי או לא ,עצם היותך.