פריקה אשמח שתעזרו לי אם אתם יודעים מה לעשות במצב הזה

קשה לי עם עצמי קשה לי עם הבן זוג שלי קשה לי עם החיים שלי.
לפעמים אני מרגישה שבא לי להעלם מעולם הזה
יש לי את אהבה שלי לפעמים היא טובה ולפעמים היא רעה ואף פעם אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני חושבת מה עדיף לי אבל כל דבר הכי קטן אני נפגעת ממנו אבל אני ממש אוהבת אותו.
כל פעם שיש לי הרגשה שיורד לו ממני אני לוקחת את זה קשה שהוא מדבר אליי לא יפה זה משפיל אותי
אני כל כך רוצה שמישהו יהיה לצידי ידאג לי יכבד אותי ופשוט יתן לי מה שמגיע לכל בחורה ולפעמים זה קורה אבל לפעמים זה בכלל לא קורה
הרבה זמן רציתי מישהו שבאמת יאוהב אותי ויתן את כל כולו בשבילי אבל עד שזה קרה זה הפסיק כאילו הכל השתנה שנינו רצינו להיפרד ואז בסוף לא
כמובן שאני יותר הראש שלי אמר להיפרד אבל הלב לא רצה כי הוא קשור לבן אדם הזה הוא לא רואה אהבה אחרת מלבד הבן אדם הזה אבל הראש אומר אתם תמיד רבים ותמיד נפגעת ולוקחת רק רע אז אולי עדיף להתרחק.
אבל תכלס ככה זה אהבה יש ריבים היא לא צריכה להיות מושלמת כי אין דבר כזה אלא אהבה בין הזוגות זה הדבר הכי יפה שיש והלוואי ובאמת אני אצליח להרגיש שזה הדדי.
עד שבאמת הרגשתי ואז היה את הריב הכי גדול זה כאילו הבום הכי גדול ירד לי ההרגשה שזה הדדי אהבה הכוונה שהוא אוהב אותי ואז הרגע שהוא אמר שהוא רוצה להיפרד והוא לא יודע אם זה יהיה טוב או לא אבל צריך להמשיך בחיים זה לקח אותי כזה לרע וכנראה הדברים שהוא אמר זה מהמקום שהוא נפגע כי בסופו של דבר דיבנרו על הכל והשלמנו כזה ולא נפרדנו אבל אני אישית עדיין במחשבות של האם הוא השתנה האם הוא אוהב אותי בכלל מה יש לו כאילו למה הוא לא יכול להיות תמיד הבן אדם הכי חמוד ומקסים שיש ושתמיד יקשיב מה אני עוד יכולה לעשות?
כי להיפרד זה אפילו לא פונקציה כי אני אוהבת אותו הכי בעולם והרבה מהזמן טוב לי ואני מעדיפה להסתכל רק על הטוב ולא על הרע אבל זה קשה