יש כאן מישהו שיכול להעיד על עצמו שהוא מקובל ואיך זה מרגיש?

פחות משתמשת במושג הזה "מקובלת"
פשוט יש לי חברות, אפילו שהשנה התחלתי מאפס הרבה התחברו אליי.
לפעמים זה מרגיש האמת שבא לי לבד ושפחות בא לי לשתך בכל דבר
ולפעמים זה די נחמד להיות במחשבה שוואלה יש הרבה אנשים שאני חשובה להם ורוצים לדבר איתי כל יום

מקובל.. כשהיתי קטנה היתי מקובלת עם הזמן היתי בחרם ועם הזמן שעבר, הבנתי שילדים זה עם חרא היום יש לי את המקום שלי עם החברות שלי לא מנסה למצוא חן מקובלת או לא, יש כאלה שאוהבים אותי יש כאלה שלא