היי אני צריכה עזרה (פריקה)

אני חושבת שזו כבר החלטה שלך אם להתערב בחיים שלה ולשאול מה המצב איתה ומה היא מרגישה או שלא להתערב.
אני חושבת שהיא עצבנית בגלל התקופה הזו, לכולם מאוד קשה.

אין ספק שאמא שלך עוברת משהו בעצמה. כנראה יש לה הרבה דאגות על הראש וזה מסתכל. עצה שלי.. לא להגיד אם הכל בסדר כי זה לא יקדם לשום מקום. תלכי אליה ותתני לה חום ואהבה. תחבקי אותה בלי סיבה. תגידי לה שאת אוהבת אותה. אחרי שהיא תתרכך.. את יכולה לשאול מה מפריע לה

היי לך,

שומעת בדברייך את סערת הרגשות והתחושות שוודאי את מרגישה בהתמודדות המורכבת שהעלית... להתמודד עם הפרעת אכילה זו חוויה מטלטלת הדורשת כוחות נפש רבים ואולי גם סביבה תומכת... נשמע שאמך שקרובה אלייך מאוד ואת מרגישה בנוח עמה לא הייתה פנויה לשמוע ולהקשיב בתקופה זו... כמה זה וודאי מערער את עולמך ומותיר אותך מבולבלת...

מדברייך עולה שאמך נמצאת בתקופה לא פשוטה עבורה ודאגתך אליה מורגשת מאוד, משערת שזה בטח מלחיץ עבורך לראות את אמך במצב כזה ולא לדעת כיצד לעזור לה.. מצב המלווה באי בהירות ובלבול יכול להוביל לחוסר אונים וללחץ כפי שתיארת שאת מרגישה.. בנוסף, ההתמודדות האישית שלך מקשה עלייך להתמסר לעזרתה ומותירה אותך תלויה בין אמך לבינך...

יקרה, אני מזמינה אותך לא להישאר עם זאת לבד, אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בסה"ר סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט אנונימי ובו תוכלי לשתף עוד, לפנות מליבך את המועקה ואולי המילים והחיבוק הוירטואלי יוכלו להקל במעט על חווית הייאוש.

בואי כשתרגישי בצורך,
שלך
מתנדבת סה"ר