טוב אמא שלי רבה עם החבר שלה

את לא גרועה.
תדברי איתה על זה

אל תאשימי את עצמך לא משנה מה, זה קודם כל
אני הייתי במצב דומה וברצינות הדבר שעזר לי זה פשוט להסתגר בחדר לשמוע (או לנגן) מוזיקה
תזכרי שזה לא באשמתך ותגידי את זה לעצמך עד שתפנימי
אם זה ממשיך ונהיה ממש בלתי נסבל, אני מציעה שתדברי עם אמא שלך. אחרי הכל אין לה כוונה שתיפגעי
בהצלחה, תומכת בכל מה שתעשי :)

לפעמים הורים מתנהגים כמו ילדים ואין ברירה אנחנו צריכים להיות הבוגרים ..תדברי איתה תסבירי לה את המצב שלך אני בטוחה שבסוף היא תבין

שואל השאלה:
1 הוא לא אבא שלי.
2 הוא סתם ממרר לה את החיים

אני לא התכוונתי שהוא אבא שלך אמרתי באופן כללי

שואל השאלה:
גם לא באופן כללי

יכול להיות שזה נכון, אבל היא אישה בוגרת והיא יכולה להחליט על עצמה ולנהל זוגיות כמו שהיא בוחרת, דווקא בדבר הזה אי אפשר להתערב לדעתי...
אם זה מפריע לך תשאלי אותה מה קורה שם ואם את יכולה לעזור או משהו

שואל השאלה:
סליחה הנושא הזה רגיש אצלי /:

זה בסדר זה הגיוני לגמרי
הדבר הכי טוב שאני יכולה להציע זה פשוט להתנתק ולהפגש עם חברות או להסתגר בחדר,
ולדבר עם אמא שלך על זה כי זה מפריע לך

אני מבינה שזה רגיש לא התכוונתי לפגוע אני לא במצב שלך בשביל להבין אותו מספיק אני בטוחה שקשה לך אני מקווה שהמצב יסתדר ❤

מצטערת שאת צריכה לחוות כזה דבר.
מהמעט שתארת פה, יש רושם שהיא לא בשלה לעזוב את החבר.
היא תלוייה בו עדיין. כשאנו בקשר רומנטי, נוצרת תלות באופן טבעי.
היא לא תקשיב לך, כי היא פוחדת שהוא יעזוב.
טבעי שאת רגישה לכך, כי חווית מגיל כל כך צעיר את זה , ובחושים שלך הבריאים את קולטת שכך לא נכון .
אמא שלך צריכה לקלוט את זה. רק אז היא תוכל לעזוב.
לצערי אין לי פתרון פלא.
מצב כזה מצריך מאמא שלך שתלמד ותבין היכן היא טועה. וזה תהליך שהיא תעבור.
כמובן שזה לא התפקיד שלך ללמד אותה. אך את יכולה לתמוך בה.
מאוד קשה לראות מישהיא אהובה שטועה .
חושבת שזה מבגר אותך לטובה, מבחינה נפשית.
צר לי שאין לי משהו ממשי להציע.
אנו כבני אדם, צריכים לחוות דברים מסוימים- על מנת ללמוד היכן אנו טועים.
(הכוונה לאימך, לא אליך).
חיבוקים לשיפור המצב.
את נשמעת לי חזקה ומאוד נבונה. זה יעזור לך בחיים.