הכרתי מישהו מהעבודה והוא שלח לי הודעה

אם את בטוחה שזו תהיה טעות, תעשי לעצמך טובה ענקית ותקשיבי לעצמך כי את תתחרטי שנכנסת איתו לקשר.
את נשמעת בטוחה בעצמך.

שואל השאלה:
זה יהיה טעות מבחינת הסביבה כי ירימו וואחד גבה אבל לגבי הקשר שלנו בנינו יש מצב שזו גם תהיה טעות או שזה בכלל יוכל להיות הכי יפה שיש אבל על זה אני לא סגורה זה כבר תלוי בנו אבל בגדול מבחינת הסביבה זה עלול להיות טעות בגלל הביקורות שיתנו לנו וזה מה שככ מציק לי זה פשוט יושב לי כמו אבן על הלב ואני מצד אחד פוחדת להכנס לזה מצד שני אני באיזשהו מקום כן רוצה לתת צאנס אבל פוחדת וזה מבלבל בטירוף.

דבר נוסף, להיות זוג מהעבודה זה לא בהכרח דבר טוב, אחרי שתפרדו למשל יהיה מאוד לא נעים לאחד מהצדדים או אפילו לשניכם, האווירה תהיה כעורה

אם ככה, למי אכפת מה הסביבה חושבת? תעשי מה שבראש שלך.
אמרת שאת מפחדת מקשר איתו, איך הסביבה קשורה פתאום וקשר איתו זה כן בסדר פתאום?

מה?
לכי לשבת איתו על זה ולדבר איתו, אין דבר כזה שאת לא מכירה אנשים כי את פוחדת להיפגע.
ואם אני אגיד שאני לא רוצה ללכת לתחרות כלשהי כי אני מפחד להיכשל? או מפחד לנסוע באופניים כי אני מפחד להיפצע? או מפחד לקום מהכיסא כי אני יכול ליפול?
מי שלא לוקח סיכון לא חי.
את לא רוצה להישאר לבד לנצח, נכון? כי זה מה שיקרה אם תמשיכי עם המחשבה הזאת.
זה לא שיבוא יום שפתאום תגידי "אוקיי עכשיו אני כבר לא פוחדת להיפגע" כי זה לא עובד ככה.
להיפך, ככל שתסתגרי בבועה ה"בטוחה" והבודדה הזאת שלך ככה יהיה לך קשה לעזוב אותה.
תוכיחי למוח שלך שאפשר לסמןך על העולם, ולכי על זה. יכשל? אז יכשל, את תמשיכי לחיות ויש עוד המון אנשים בעולם.
תצליחי? יופי, אז זה הוכח כנכון.


ולמי לעזאזל אכפת מהביקורת, תחיי את החיים שלך כמו שבא לך.
את מתכוונת לבחור את החיים שלך לפי האם אנשים בסדר עם זה או לא?
כי אם כן החיים שלך עומדים להיות עלובים מאוד.

שואל השאלה:
זהו האמת שעזבתי את העבודה אבל בכול מקרה ממש תודה

שואל השאלה:
חח זהו אז אני אסביר לכם מאיפה הפחד נובע, בכוונה לא ציינתי את זה כי ידעתי שאם אגיד את זה אולי התשובה תהיה שונה, הוא מוסלמי, בגלל זה אמרתי שהוא כמו מעולם אחר, ויש לי חברות מוסלמיות שבאמת נשמות אבל יכול להיות שעם בנים זה שונה, אני בכול זאת יהודייה, הדת פחות מפריע לי אבל הסביבה שהוא גדל יכולה מאוד להשפיע, אני לא באמת יודעת איך אצלם אני רק יודעת משמועות שבנות הן כמו הרכוש שלהם ושמעתי על מלא סיפורים שהם התחתנו עם בנות יהודיות וגרמו להם לסבול אבל לאחרונה יצא לי להכיר מלא מוסלמים ופתאום אתה מכיר צד אחד שאותו לא שומעים בשמועות האלה ששמעתי, פתאום אתה מכיר אנשים שאתה שומע עליהם הרבה דברים רעים ואתה נולד לזה ומאמין לזה ואז אתה מכיר אותם ואתה מבין שיש הרבה דברים שונים ואפילו לא נכונים, תמיד ידעתי ששנאה יכולה לבוא מבורות אבל אני תמיד אמרתי לעצמי שאסור לשפוט עד שאני באמת מכירה ואני באמת הכי מקבלת ולא שיפוטית שיש ושמחתי שהכרתי עוד סגנון של אנשים שבחיים לא היה יוצא לי להכיר והכול בזכות העבודה הזאת אבל מצד שני זוגיות זה שונה, זה כבר מעבר, וזה יכול להיות או מדהים או אסון, מבחינת האנשים מסביבי כולם ישפטו אותי כל זה ובאיזשהו מקום בצדק כי גם אני הייתי מרימה גבה במקומם, אבל זה מעבר לזה, אני בכללי מאוד לא סומכת על גברים כי אני תמיד פוחדת שהם ירצו לנצל ושאני יוצאת תמימה ואני לא משתחררת בכזאת קלות אבל כשזה גבר ערבי זה פחד שמכפיל את עצמו ויסלח לי אלוהים על זה שאני ככה אבל יש פה נורה אדומה ענקית שאולי היא בכלל לא נכונה כי אולי זה בן אדם שכן עם כוונות טובות ואמיתיות אבל אולי גם לא והשאלה שלי אם הסיכון הזה שווה את זה.

תראי, קודם כל תכירי אותו באמת, ואחרי זה תחשבי על זה.
תהיי איתו בסביבה בטוחה, ציבורית, ככה שלא יהיה לך מה לחשוש
וזה שמפרסמים בעיתון על מקרים כאלה זה לא אומר שאלה *רוב* המקרים, הרי אף עיתון לא יפרסם זוג של מוסלמי ויהודיינ שהכל טוב איתם, נכון?
ספרי לו על המצב, על זה שאת רוצה להכיר אותו קודם באמת.
בהתחלה אנשים תמיד נחמדים כי הם רוצים להשאיר רושם.
כשמכירים בן אדם הרבה זמן ונותנים לו להיות נינוח בחברתך הוא יכול להיפתח וככה תראי אם יש נורות אדומות או התנהגות שלא מוצאת חן בעינייך.

שואל השאלה:
תודה רבה מעריכה ממש באמת