אני בוכה פה.לפני איזה חמש דקות העלבתי את אמא שלי כי היא עיצבנה אותי ברמות.כנסו לפירוט...

אמרתי לה:"את לא תורמת לי כלום בחיים"כמובן שלא התכוונתי לזה ואני הכי אוהבת אותה בעולם ואם יקרה לה משהו אני אמות.אחרי זה היא נעלבה ואמרה לי"תודה רבה באמת"זה היה נראה כאילו היא ממש נעלבה,אחרי זה הראתי לה את מחברת שפה שלי כי ביקשו מאיתנו לכתוב מי ההשראה שלכם.כתבתי במחברת שאמא שלי היא המלכה שלי וההשראה שלי.ישר הראתי לה את המחברת ועלה לה חיוך ענק על הפנים,כל כך שמחתי לראות את זה.אבל אני עדיין מרגישה רגשות אשם.אני חייבת לעשות משהו כדי שיגרום לה להבין שאני כל כך אוהבת אותה ובחיים לא אגיד את הדבר הזה ושאמרתי את זה סתם.בבקשה תעזרו לי.ותודה אם קראתם עד לפה.