רבתי עם אמא שלי (ארוך אבל אני אשמח שתקראו)

לפני כמה ימים גם אני וגם אח שלי לא התעוררנו בזמן לשיעור וההורים שלנו כעסו. הם סיכמו איתנו שמעכשיו כל יום כשאנחנו הולכים לישון אנחנו שמים להם פתק על השולחן במטבח מתי אנחנו צריכים לקום כדי שהם ידעו להעיר אותנו אם שכחנו לשים שעון מעורר.
אתמול באמצע הלילה נזכרתי שלא שמתי פתק, אז הלכתי בחושך וכתבתי שאני מתחילה בתשע ושמתי בשולחן. בשמונה בבוקר אמא שלי פתחה לי את הדלת וצעקה לי בוקר טוב אבל כאילו ממש צעקה בחצי כעס כזה ואז אמרתי לה "אבל למה את מעירה אותי בשעה הזאת" והיא אמרה לי שלא שמתי פתק ואמרתי לה "על מה את מדברת יש פתק בשולחן" והיא התווכחה איתי ואז הלכה לבדוק והיא ראתה את הפתק ובמקום להגיד לי סליחה את צודקת היא אמרה לי שלא שמתי אותו ליד הדברים שלה אז איך היא הייתה אמורה לראות את זה.
אני טיפה הרמתי את הקול שלי (לא צעקה אבל מעל הטון הרגיל) ואמרתי לה "את בטח ממש נהנת להעיר אותי נכון?! שומעים את זה בקול שלך!" ואז סגרתי את הדלת ואז היא באה פתחה אותה וצעקה לי "תורידי את הטונים שלך ומהר!". באותו רגע הבנתי את הטעות שלי ואמרתי סליחה והיא אמרה לי שאני חוצפנית וטרקה את הדלת.
אני תמיד עצבנית בבוקר במיוחד כשמעירים אותי ואמא שלי יודעת את זה אבל לא משנה כמה ביקשתי סליחה היא לא מתייחסת.
חצי שעה אחרי מה שקרה רציתי ללכת לאכול והיא הייתה במטבח והיא עברה לשבת בסלון כדי לא להיות לידי, וכשאמרתי לה סליחה שוב היא אמרה לי להתעלם ממנה ולעשות כאילו היא לא פה.
אני אף פעם לא רבה איתה ואין לי מושג מה לעשות כבר. אמא שלי שונאת שמרימים עליה את הקול או מזלזלים בה ואני באמת אף פעם לא רבה איתה.
אני לא יודעת מה לעשות כבר. יש לכם רעיונות מה אני יכולה לעשות?
*תודה אם קראתם עד לפה