אם אני לא מספר לחברים לא קרובים מה שאני חושב עליהם באמת ומתנהג לידם כאילו חבר שלהם ואני צוחק איתם אפילו

אתה מתנהג כבן אדם מזוייף ועדיף שלא תהיה בחברתם בכלל אם אתה לא אוהב אותם

זה קצת צבוע אבל זה לא שגוי

זאת תכונה שאתה יכול לעבוד עליה

אם הייתה לי חברות כזאת והייתי מגלה על זה אז אני הייתי מאוכזבת שאנשים חושבים שהם עושים לי טובה
כאילו פשוט אל תהיה איתם

שואל השאלה:
אני לא מדבר איתם מרצון הם באים אלי ומספרים לי בדיחות ואני ארגיש רע אם אני אצחק

שואל השאלה:
אלו לא חברין קרובים אלו סתם ילדים בשכבה שאתם יודעים לפעמים מדברים איתם

אז זה בסדר מתוך נימוס וכבוד תגיד להם שלום אבל אל תתחבר אליהם אם אתה לא רוצה

אז לא הייתי קוראת לזה חברות
הייתי מגדירה אותם כסתם אנשים שאני מכירה

שואל השאלה:
אבל הילד הזה ישנא אותי אם אני אהיה עם פרצוף של עזוב אותי ואגיד לו מה שאני רוצה למה צריך סתם לריב

זה בסדר לדעתי

תפסיק להתעסק במה יחשבו עלייך.
עדיף לך להיות צבוע ולסבול?

שואל השאלה:
יש ילד ספציפי שממש מנסה מלא לדבר איתי וגם היינו באותו חדר והיה לי ממש קשה איתו כי שנאתי אותו והייתי חייב לצחוק איתו ורק בסגר היה לי אומץ לרמוז לו את זה חזק

שואל השאלה:
לי לא היה אכפת מזה עד שסיפרתי את זה לחברים קרובים ואמרו שזה צביעות

שואל השאלה:
אכפת לי מה יחשוב עלי כי אני אראה אותו כל יום כמה פעמים