נמאס לי שאני מרגישה שאין לי זכות להיות עצובה

מותר לך להיות עצובה על מה שבא לך, תתעלמי ממה שאחרים חושבים

וואי אני ממש מבין אותך גם אני מרגיש ככה לפעמים

זה בסדר גמור שאת מתוסכלת/עצובה גם מדברים קטנים, לכולם זה קורה לפעמים הדברים הכי קטנים יכולים להשפיע הכי הרבה.
וברור שמותר לך להרגיש ❤

זה ממש מבאס שזה ככה,
פעם כזה היה לי קשה מבחינה חברתית בבית הספר,
והייתי בקשר ממש טוב עם היועצת מהחטיבה
(היא באמת מהממת,ותומכת,לצערי הרב
היא כבר לא היועצת שלי כי עליתי לתיכון,
אני לא בחטיבה יותר,באמת שהיא עזרה,
מעל ומעבר,מכל הלב)
היא אמרה לי לראות את הכלפים הטובים,
להסתכל על הדברים הטובים בכללי בחיים.
הרגשתי סוג של באסה שהיא לא מבינה את ההרגשה,שזה לא סתם מה שאני הרגשתי,
אבל היא כן ניסתה לעודד אותי.
אז תסתכלי על זה בתור עידוד,
לאנשים קשה לראות אותך עצובה..
הם מנסים לעזור לנו ככה ולעודד אותנו בדרך
כזאת או אחרת.
אז אל תסתכלי על זה כמו שתיארת את זה,
וזה לא זילזול.
אפשר להיות עצובים גם מדברים קטנים.
יש תקופות פחות טובות,ויש תקופות טובות יותר.
אבל אני כן מבינה אותך❤

שואל השאלה:
יכול להיות שאת צודקת, פשוט כל פעם שאני מעיזה להעלות טענה על חוסר שביעות רצון ממשהו אנשים פשוט מגיבים בחוסר סבלנות, כאילו מה שאני מרגישה או חושבת הוא כלום. וזה נורא מתסכל

אני ממש מבינה אותך.
זה באמת תלוי מה המקרה.
כמו שנתתי דוגמא עם היועצת,
נכון שהיא ניסתה לעודד והיא הבינה,
לגמרי לא זלזלה,הייתי חשובה לה והיא עזרה
יותר ממה שהיא צריכה.
אם זה כשהייתי מאושפזת בבית חולים לפני שנה,
היא שלחה הודעות כל יום,
התעניינה והיה לה אכפת.
והשנה עליתי לתיכון,
ועדיין המצב החברתי שלי ממש לא טוב,
אין לי ביטחון עצמי..
שיתפתי מלא פעמים את היועצת שלי בתיכון,
לא ממש אכפת לה,
היא לא עושה עם זה כלום,והיא די צבועה.
ואפילו עכשיו?
אני וההורים שלי חולי קורונה.
והודעה אחת היא לא שלחה.
רק כשהודעתי לה שאני חולה,
היא כתבה תרגישי טוב.
אבל בכללי? לא כתבה כלום.
היא התקשרה אליי רק ביום הראשון שגילינו שאני וההורים שלי חולי קורונה,
וביום ראשון אחרי שבועיים היא נזכרה,
אבל לא עניתי לשיחה שלה.
היא יכלה לחזור אליי אם זה היה חשוב לה.
סליחה שזה ארוך,
אבל אני מבינה אותך,
יש אנשים שמזלזלים ברגשות של אחרים.
הכל בסדר אצלי באמת.
פשוט הסברתי לך מצב,שאני באמת מבינה למה שאת מתכוונת..

שואל השאלה:
כן, קצת התנפלתי עלייך ואני מתנצלת. כתבתי את השאלה בעקבות ריב עם חברה שלי והייתי עצבנית. תודה לך על התשובה ואני מקווה שאת וההורים שלך יחלימו מהר.

חח בכלל לא הרגשתי שאת התנפלת עליי.
הכל בסדר,שמחתי לענות על השאלה שלך..

זאת ההרגשה שלך,אי אפשר להתכווח שזה לא נכון,
ואי אפשר לזלזל בזה..