כל מי שיצא בשאלה תכתבו לי את הסיבות מאיפה אתם בדת (דתי/ דתי לאומי/חרידי) ואיך ההורים שלך הם הגיבו? זה ממש חשוב לי

הייתי דתיה. ולאט לאט הבנתי שאני לא מתחברת לדת, שאני לא מאמינה בה ושיש המון דברים שאני לא אוהבת בה ולה מסכימה איתה עליהם. אחד מהדברים שזירז את התהליך הזה בשבילי (למרות שבכל מקרה הייתי הופכת לאתאיסטית) היה שגם הבנתי שאני לסבית, דבר שדי התנגש עם הסביבה שגדלתי בה ועם הערכים שלימדו אותי. אבא שלי הבין ולמרות שלאמא שלי היה קצת יותר קשה בסופו של דבר גם היא הבינה.

חרדית, עדין חרדית, היה לי בעבר מחשבות על יציאה בשאלה אך זה לא קרה בעקבות כל מיני סיבות וכיום אני יותר מאמינה ושמחה שלא יצאתי לגמרי, אבל, יש הרבה דברים שאני לא מסכימה עם הדת בכלל ועם מנהגי חרדים בפרט, יכול להיות שזה בגלל שההורים שלי לא סגורים על עצמם(אם זה בזה שהם הביאו לי סמארטפון לפני שנה ואח"כ מסיבות שונות לקחו אותו.. אם זה בגלל שפעם הם היו מראים לנו את הפסטיגל והיום הם אומרים שזה לא נאות אבל בהתהוות בבית אנחנו עדין אותו דבר כמו פעם.. הם לא סגורים על עצמם שזאת כבר נקודה בפני עצמה שמעלה בי הרבה תהיות(הפסטיגל זה רק דוגמא שלא תחשבו שאני איזה ילדה מתלהבת אני גם ככה לא רואה תפסטיגל כי הוא הדרדר ברמות)).

אני חושבת שאני אגדל את הילדים בבית יותר פתוח ממה שאני היום(ואני גודלת בבית יחסית פתוח או לא כל כך במיינסטרים החרדי) ואתן להם את זכות הבחירה עד שכמה שינתן לי ואנסה להיות פתוחה איתם כמה שאפשר ולא כמו שאני כיום עם ההורים שלי שהם חושבים שהם יודעים עלי הכל אך הם לא יודעים כלום ושום דבר..
בנוסף המחשבות על היציאה בשאלה נבעו מכל מיני מחשבות על כל מיני דברים שאסור כביכול אצל החרדים ואני לא הסכמתי עם זה(אסור לדבר עם בנים, אסור ללבוש כל מיני בגדים גם אם הם נחשבים צנועים, ובכללי בגלל ההורמונים של בת 13.5-14 ואני לא הייתי סגורה על הנטייה המינית שלי)
נ.ב. חלק מהמחשבות שלי (נגיד על האיסור עם הבנים וכל השיט הזה) נעלמו בגלל שהבנתי למה הן קיימות, והגעתי למסקנות האלו בעצמי...

זה רק חלק מהדברים ואם יש לך שאלות ספיציפיות את יכולה לשאול אותי כי אין לי זמן וכח לפרט(אל תתביישי לשאול אני יענה לך בכנות).
מקווה שזה מספיק מובן

אני
הייתי חרדיה
יצאתי כי לא התאים לי הדרך הזאת והיה לי הרבה שאלות על הדת
עוד סיבה זה שאצל החרדים יש מלא סטיגמות ואני שונאת את זה אני אחת שמקבלת את כולם ולא שופטת לפי מראה
בחיים לא הגדרתי את עצמי כחרדייה אפילו שגדלתי בבית חרדי תמיד הייתי דתיה
עכשיו אני לא יודעת בדיוק איפה אני ומה אני אהיה מצד אחד אני אתאיסטית ומצד שני אני רוצה להיות דתיה אני מחפשת את הדרך

ההורים שלי מאוד הצטערו והתיעצו עם הרבה אנשים בקשר אלי ובסוף שלחו אותי לפנימייה כי לא מתאים לי בבית וזה יוצר מריבות וגם כי לא רצו שאחים שלי הקטנים יהיו כמוני

משפחה חרדית. להורים שלי בהתחלה היה מאוד קשה אבל עכשיו הם מקבלים מאוד

מסכימה עם מי שמעלי, גם כרגע שאני כביכול באה מבית חרדי אני לא מרגישה חרדית ומחפשת את דרך האמצע כי זה נורא קשה לעזוב את הדת בקאט...
אני האנונימית מעליה