מה גורם לנו לאהוב טעמים מסויימים ולא לאהוב טעמים אחרים?

שאלה מעניינת

אסביר לך עד כמה שאני יכולה. דבר ראשון צריך להתיחס לפופולריות של כל טעם. כלומר יש טעמים שרוב האנשים אוהבים ויש לזה גם הסבר.

מתוק- הטעם הממוצע האהוב ביותר בעולם. המתוק גורם למוח שלנו תחושת סיפוק, אפילו תחושה טובה. בעיקר בגלל שדברים מתוקים מתאפיינים בכמות סוכר גדולה שמעלה ב"פתאומיות" את האנרגיה הזמינה בגוף. לכן זה גם הטעם הממכר ביותר. כי האנרגיה יורדת
יחסית במהירות והחשק למתוק חוזר.

מלוח- הטעם השני. יש שטוענים שאנחנו אוהבים מלוח בשביל ההשרדות היומית שלנו. מכיוון שרוב המאכלים הטבעיים של האדם מלוחים הגוף שלנו מכיר במאכלים כאלה כמזון העיקרי. זאת הסיבה שהטעם המתוק לא נוטה להתבטא אצלנו בארוחה שלמה.

חמוץ- הטעם השלישי. לא כולם אוהבים חמוץ. הוא מוסיף פשוט ארומה מסויימת למאכלים.

חריף- הוא אינו טעם אלא תגובה. מעט אנשים אוהבים חריף כי כמו שאמרתי זאת בעצם אהבה לתגובה מסויימת שמתרחשת לנו בפה בזמן שאנחנו אוכלים מאכל "חריף".

לפעמים זה טעם אישי לפעמים הרגל ומנהגים מהבית יכול להיות מלא דברים

יש כמה תאוריות שאומרות שאנחנו מחברים את הטעם המסויים לחוויה או להרגשה
נגיד כל הילדות שלך נתנו לך לאכול כריך חמאת בוטנים בבוקר ואת מקשרת חמאת בוטנים לבוקר, לאנרגיה, וכשאת גדלה את אוהבת חמאת בוטנים כי זה
"מביא לך אנרגיה" לבוקר
אותו דבר יכול לקרות מהצד השלילי
אם תסתכלי על כל המאכלים שאת שונאת רוב הסיכויים שתמצאי שבפעמים הראשונות שאכלת את המאכל הזה עברת חוויה שלילית ואת בעצם קיבלת "טראומה" מהמאכל וקישרת את הטעם לחוויה
אבל זה גם קשור לסביבה בני אדם הם יצורים שחיים בקהילות ובסופו של דבר את לומדת לאהוב ולשנוא את מה שההורים שלך וחברים שלך אוהבים ושונאים
ככה תינוק לומד לאהוב את מה שאמא שלו אוכלת ובגלל זה הרבה אימהות אוכלות עם התינוקות שלהם בשביל להביא להם אישור שזה בסדר ואכיל
ואי אפשר לשכוח שיש הרבה הבטים ביולוגיים
ואובלציונים לסיבה שאנחנו לא אוהבים מאכלים מסויימים
בכללי את יכולה לאמן את עצמך לאהוב טעם מסויים אם תחברי אותו למאכל שאת כבר אוהבת