הסרטון הזה עשה לי דודא לחברים - קישור מצורף

עד עכשיו רק ניצלו אותי לא היו לי חברים אמיתיים אני הייתי חברה שלהם רק שהם היו צריכים אותי ואני לא מבינה למה אני כל הזמן עזרתי להם שהם היו צריכים עזרה וכאילו אחרי כל שיחה איתם הם היו אומרים לי שכיף לדבר איתי ושאני עוזרת להם וכל זה אבל הם בחיים לא עזרו לי הם לא הזמינו אותי להיפגש איתם או משהו כזה הם לא עזרו לי שאני הייתי צריכה עזרה זה הם מדברים על דברים שעה אבל שאני מדברת על משהו שקרה לי שתי דקות פתאום הם צריכים לחזור הביתה או שהם עייפים או שלא יודעת מה ונמאס לי מהם אז הפסקתי להקשיב להם ולדבר איתם כי יאללה עדיף להיות בלי חברים מאשר עם חברים כאלה אני כבר איזה שנתיים בלי חברים בהתחלה היה לי קשה רצח אבל אחרי איזה חצי שנה די התרגלתי ללראות סדרות כל היום וללבד אבל כאילו אני עדיין מרגישה פיספוס אני בת 14 אני צריכה לחיות את החיים שלי ולהנות כי כשאני אהיה גדולה יותר יהיה לי עבודה וילדים (בעזרת ה') ולא יהיה לי זמן לעשות את זה וזה גם מביך אותי ללכת למקומות לבד וגם כאילו זה פחות כיף ללכת למקומות האלה לבד אני שומעת מבת דודה שלי שהיא כל הזמן הולכת למסיבות ולישיבות וכאילו אפילו שמסיבות זה הכי לא אני אני עדיין מקנא בה כי יש לה חברים ואנשים שמקשיבים לה והיא יוצאת לעשות את הדברים שהיא אוהבת והיא לא רק רואה סדרות כל היום ומבזבזת את החיים שלה אני לא מצליחה להבין מה לא סבבה איתי כאילו כל בן אדם שהכרתי עד עכשיו זה כמו שסיפרתי בהתחלה
אין שאלה פשוט תגיבו משהו שאני ארגיש יותר אוב או משהו כזה