8 תשובות
כן
אולי הוא אמר תודה על זה שניסית לעודד אותו?..
יכול להיות שיש סיבה אחרת ממה שאת חושבת אבל זה הגיוני שאת מרגישה פגועה.
יכול להיות שיש סיבה אחרת ממה שאת חושבת אבל זה הגיוני שאת מרגישה פגועה.
כן אבל תנסי להבין את הנק מבט שלו.
אפשר להבין אותך אבל כמו שאת אומרת הוא מדוכא וקשה לו אז הוא לא כל כך במוד של פירגון הדדי... אין לך מה לקחת את זה באופן אישי
כן שה הגיוני פשוט אין לו מצב רוח כרגע
יעבור לו
יעבור לו
קודם כל,
כל רגש הוא לגיטימי.
ברגשות - אין דבר כזה לגיטימי או לא.
זה מה שהרגשת, זה בסדר גמור.
העניין הוא מה את עושה עם הרגש הזה.
אם את לוקחת את הרגש למקום של עלבון- אז זו בעיה, כי זה אומר שאת חסרת רגישות לסיטואציה.
אם את לוקחת את זה למקום של "אוקי, כרגע הוא בתוך עצמו והוא פחות יכול לתת לי אהבה" - אז זה המקום הנכון יותר.
כל רגש הוא לגיטימי.
ברגשות - אין דבר כזה לגיטימי או לא.
זה מה שהרגשת, זה בסדר גמור.
העניין הוא מה את עושה עם הרגש הזה.
אם את לוקחת את הרגש למקום של עלבון- אז זו בעיה, כי זה אומר שאת חסרת רגישות לסיטואציה.
אם את לוקחת את זה למקום של "אוקי, כרגע הוא בתוך עצמו והוא פחות יכול לתת לי אהבה" - אז זה המקום הנכון יותר.
שואל השאלה:
אני יודעת אתם צודקים ואני לא אכעס עליו או משהו כזה ברור אני תומכת בו. אבל כאילו
עןדדתי אותו ואז הייתה הפסקה של עשרים דקות ואז החלטתי לרשום לו שאני אוהבת אותו יותר מכל דבר בעולם, ואז הוא היה מחובר והסתכל על ההודעה כמה דקות ואז רשם "תודה"
ופשוט.. לי זה הרגיש קצת כאילו הוא מנסה להתחמק מלהגיד לי וזה מדאיג אותי.
אני יודעת אתם צודקים ואני לא אכעס עליו או משהו כזה ברור אני תומכת בו. אבל כאילו
עןדדתי אותו ואז הייתה הפסקה של עשרים דקות ואז החלטתי לרשום לו שאני אוהבת אותו יותר מכל דבר בעולם, ואז הוא היה מחובר והסתכל על ההודעה כמה דקות ואז רשם "תודה"
ופשוט.. לי זה הרגיש קצת כאילו הוא מנסה להתחמק מלהגיד לי וזה מדאיג אותי.
אנונימית
אני הייתי פועל בצורה דומה. זאת עדישות מתוך עצב.
באותו הנושא: