11 תשובות
את יכולה לכתוב כמה מהשאלות כאן?
אני רואה רק מסך לבן שם
שואל השאלה:
מדוע מכנים את תקופת ההשכלה "עידן הנאורות" ועידן האורות".
הסבירו את תשובותיכם תוך התבססות על עובדות.
מה הייתה תפיסת העולם (נקודת ההשקפה, מבט) של הוגי הדעות של ההשכלה ומה היו רעיונותיהם בשאלת המדינה והדת?
ציינו במילים שלכם מה הייתה התפיסה הרווחת באירופה טרם הנאורות לגבי מהות השלטון, זכויותיו, חובותיו, וחובות העם כלפיו?
הסבירו במילים שלכם מה היו השקפות הנאורות כלפי השלטון והמדינה?
הסבירו במה שינו הרעיונות של הנאורות את מעמדו של הפרט (היחיד) במדינה?
כתבו טיעונים בשם לוק, מונטסקייה, רוסו המבקשים לשכנע שליט אבסולוטי ליישם (להוציא לפועל, לבצע) את השקפותיהם.
מדוע מכנים את תקופת ההשכלה "עידן הנאורות" ועידן האורות".
הסבירו את תשובותיכם תוך התבססות על עובדות.
מה הייתה תפיסת העולם (נקודת ההשקפה, מבט) של הוגי הדעות של ההשכלה ומה היו רעיונותיהם בשאלת המדינה והדת?
ציינו במילים שלכם מה הייתה התפיסה הרווחת באירופה טרם הנאורות לגבי מהות השלטון, זכויותיו, חובותיו, וחובות העם כלפיו?
הסבירו במילים שלכם מה היו השקפות הנאורות כלפי השלטון והמדינה?
הסבירו במה שינו הרעיונות של הנאורות את מעמדו של הפרט (היחיד) במדינה?
כתבו טיעונים בשם לוק, מונטסקייה, רוסו המבקשים לשכנע שליט אבסולוטי ליישם (להוציא לפועל, לבצע) את השקפותיהם.
אנונימית
לפי האתר של תיכוניסטים מצייצים ככה רשום
מכנים את זה ככה כי בשפות האירופאיות המילה השכלה כוללתבתוכה את המילה אור ומכאן המושג נאורות= הוצאת האדם מחשכת האמונה אל אור התבונה
מכנים את זה ככה כי בשפות האירופאיות המילה השכלה כוללתבתוכה את המילה אור ומכאן המושג נאורות= הוצאת האדם מחשכת האמונה אל אור התבונה
קיצר יש לי פה דף שלם על תנועת ההשכלה איך שולחים פה
file:///c:/users/frog_/downloads/%d7%94%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%99%d7%9d%20%d7%9c%d7%a6%d7%9e%d7%99%d7%97%d7%aa%d7%9f%20%d7%95%d7%9c%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a9%d7%9f%20%d7%a9%d7%9c%20%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%95%d7%aa%20%d7%94%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%aa%20%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a4%d7%94%20%d7%91%d7%9e%d7%90%d7%94%20%d7%94-19.pdf
הנה
תנועת ההשכלה נמצאת בהתחלה
תנועת ההשכלה נמצאת בהתחלה
שואל השאלה:
אני לא מצליחה להכנס לזה
אני לא מצליחה להכנס לזה
אנונימית
טוב דקה אני אכתוב
הגורמים לצמיחתן ולגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה במאה ה-19
לצמיחתן וגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה בהמאה ה-19 היו מספר גורמים
רעיונות הנאורות = תנועת ההשכלה והליברליזם )בשפות האירופאיות המילה השכלה כוללת
בתוכה את המילה אור ומכאן המושג נאורות= הוצאת האדם מחשכת האמונה אל אור התבונה(. .
.1 תנועת ההשכלה -רעיונות הנאורות
ביקורת על "הסדר הישן"-)ה"סדר הישן -" מלך - שליט אבסולוטי, חברה מעמדית אצולה, כמורה -
אלה המעמדות הגבוהים, באמצע ישנה שכבה דקה של בורגנים עירוניים: סוחרים, בעלי מקצועות
חופשיים. לא היו זכויות, לא הייתה להם השפעה על הנעשה במדינה. רוב העם הם פשוטי העם, איכרים,
עובדי אדמה, משועבדים למלך ונטולי זכויות(.
במאה ה-17 החלה צומחת תנועה חברתית משכילה בארצות מערב ומרכז אירופה " - תנועת
ההשכלה".
תנועה זו העמידה את השאיפה לידע והשכלה כמטרה מרכזית בחייו של האדם.
מאמיניה חשבו שבאמצעות תבונתם ושכלם יוכלו בני האדם לצבור ידע. לטענתם יש להעיז
ולמתוח ביקורת.
על פי רעיונות אלו לאדם יש זכויות טבעיות: הזכות לחיים, לחירות ולקניין הוא בעל שכל
ותבונה וביכולתו לקחת אחריות על גורלו ולהחליט החלטות.
הוגי הדעות של הנאורות ותנועת ההשכלה תבעו מן האדם לא להיכנע לסמכות פוליטית של
השליט במדינה. )במאה ה18 לא ידעו רוב בני אירופה קרוא וכתוב ולכן לא נחשפו לרעיונות
הנאורות.( אולם, אותם מעטים שהושפעו מרעיונות הנאורות, אנשי מעמד הבורגנות היו בעלי
השפעה רבה.
הוגה דעות צרפתי בשם ז'אן ז'אק רוסו הוסיף את עיקרון הדמוקרטיה לכל העם הזכות לקבוע
את גורלו.
מדוע זה גורם ללאומיות? התנועות הלאומיות פיתחו את הרעיון והתאימו אותו
ללאום - לא רק לפרט )לאדם( יש זכויות טבעיות גם לעמים יש זכויות אלו. הם זכאים לחיים,
לחירות ולשוויון, הם זכאים להיות משוחררים משלטון זר או שלטון מדכא )ה"סדר הישן"(
ולעצמאות בשטח משלהם.
לצמיחתן וגיבושן של התנועות הלאומיות באירופה בהמאה ה-19 היו מספר גורמים
רעיונות הנאורות = תנועת ההשכלה והליברליזם )בשפות האירופאיות המילה השכלה כוללת
בתוכה את המילה אור ומכאן המושג נאורות= הוצאת האדם מחשכת האמונה אל אור התבונה(. .
.1 תנועת ההשכלה -רעיונות הנאורות
ביקורת על "הסדר הישן"-)ה"סדר הישן -" מלך - שליט אבסולוטי, חברה מעמדית אצולה, כמורה -
אלה המעמדות הגבוהים, באמצע ישנה שכבה דקה של בורגנים עירוניים: סוחרים, בעלי מקצועות
חופשיים. לא היו זכויות, לא הייתה להם השפעה על הנעשה במדינה. רוב העם הם פשוטי העם, איכרים,
עובדי אדמה, משועבדים למלך ונטולי זכויות(.
במאה ה-17 החלה צומחת תנועה חברתית משכילה בארצות מערב ומרכז אירופה " - תנועת
ההשכלה".
תנועה זו העמידה את השאיפה לידע והשכלה כמטרה מרכזית בחייו של האדם.
מאמיניה חשבו שבאמצעות תבונתם ושכלם יוכלו בני האדם לצבור ידע. לטענתם יש להעיז
ולמתוח ביקורת.
על פי רעיונות אלו לאדם יש זכויות טבעיות: הזכות לחיים, לחירות ולקניין הוא בעל שכל
ותבונה וביכולתו לקחת אחריות על גורלו ולהחליט החלטות.
הוגי הדעות של הנאורות ותנועת ההשכלה תבעו מן האדם לא להיכנע לסמכות פוליטית של
השליט במדינה. )במאה ה18 לא ידעו רוב בני אירופה קרוא וכתוב ולכן לא נחשפו לרעיונות
הנאורות.( אולם, אותם מעטים שהושפעו מרעיונות הנאורות, אנשי מעמד הבורגנות היו בעלי
השפעה רבה.
הוגה דעות צרפתי בשם ז'אן ז'אק רוסו הוסיף את עיקרון הדמוקרטיה לכל העם הזכות לקבוע
את גורלו.
מדוע זה גורם ללאומיות? התנועות הלאומיות פיתחו את הרעיון והתאימו אותו
ללאום - לא רק לפרט )לאדם( יש זכויות טבעיות גם לעמים יש זכויות אלו. הם זכאים לחיים,
לחירות ולשוויון, הם זכאים להיות משוחררים משלטון זר או שלטון מדכא )ה"סדר הישן"(
ולעצמאות בשטח משלהם.
1. מכנים את תקופת ההשכלה "עידן הנאורות" או "עידן האורות" מהמילה אור. כלומר, רעיונות התנועה האירו את החברה האירופאית ויצרו סדר חדש. למשל, הם שיחררו את העם מהשלטון האבסולוטי ומרדיפת הכנסייה והבטיחו לפרט זכויות אזרח בסיסיות המגנות עליו.
2. תפיסת העולם של הוגי הדעות וההשכלה התבססה על שימוש בהיגיון וחקר המציאות. הם קראו לעם להפסיק לציית לכנסייה ולשלטון ובמקום זאת להפעיל שיקול דעת עצמאי. בנוגע לדת ולמדינה - רוב הוגי הדעות דגלו בהפרדת דת ומדינה וצמצום כוחה של הכנסייה.
3. כפי שלואי ה-14 אמר "המדינה זה אני". התפיסה שקדמה לנאורות העצימה את השליט היחיד ששיעבד את עמו. השליט היה מעל החוק (או החוק עצמו) והוא היה רשאי לעשות ככל שיחפוץ בעם. חובת העם הייתה לממן את השליט והמדינה.
4. בהקשר של המדינה - הנאורות דוגלת בדמוקרטיה(ריבונות העם) והפרדת רשויות. כלומר במקום שליט יחיד המחליט על גורל העם, העם מחליט על גורל השליט ובוחר אותו. בנוסף, השליט לא יכהן לבד אלא יהיה חלק ממערכת דמוקרטית המתחלקת לשלוש רשויות: רשות מבצעת, רשות מחוקקת ורשות שופטת.
אין לי זמן לפרט יותר מדי על הפילוסופים שציינת אבל מה שאת צריכה לדעת זה שז'אן ז'אק רוסו חיבר את ריבונות העם, מונטיסקייה הגה את הרעיון של הפרדת רשויות וג'ון לוק הגה את רעיון הזכויות הטבעיות(חיים, חירות, קניין).
2. תפיסת העולם של הוגי הדעות וההשכלה התבססה על שימוש בהיגיון וחקר המציאות. הם קראו לעם להפסיק לציית לכנסייה ולשלטון ובמקום זאת להפעיל שיקול דעת עצמאי. בנוגע לדת ולמדינה - רוב הוגי הדעות דגלו בהפרדת דת ומדינה וצמצום כוחה של הכנסייה.
3. כפי שלואי ה-14 אמר "המדינה זה אני". התפיסה שקדמה לנאורות העצימה את השליט היחיד ששיעבד את עמו. השליט היה מעל החוק (או החוק עצמו) והוא היה רשאי לעשות ככל שיחפוץ בעם. חובת העם הייתה לממן את השליט והמדינה.
4. בהקשר של המדינה - הנאורות דוגלת בדמוקרטיה(ריבונות העם) והפרדת רשויות. כלומר במקום שליט יחיד המחליט על גורל העם, העם מחליט על גורל השליט ובוחר אותו. בנוסף, השליט לא יכהן לבד אלא יהיה חלק ממערכת דמוקרטית המתחלקת לשלוש רשויות: רשות מבצעת, רשות מחוקקת ורשות שופטת.
אין לי זמן לפרט יותר מדי על הפילוסופים שציינת אבל מה שאת צריכה לדעת זה שז'אן ז'אק רוסו חיבר את ריבונות העם, מונטיסקייה הגה את הרעיון של הפרדת רשויות וג'ון לוק הגה את רעיון הזכויות הטבעיות(חיים, חירות, קניין).
באותו הנושא: