אני צריכה עזרה(ביטחון עצמי)

אני שונאת את האף שלי הוא גדול וארוך ואני שונאת אותו ואני רק מחכה לגיל שאני אוכל לעשות ניתוח ולהעיף אותו מהפנים שלי.
יש לי חבר ממש אבל ממש טוב שלי ויש לו תמונה שלי מפעם שהאף שלי לא נראה שם הכי טוב והוא צוחק עליי על זה לפעמים וזה ממש מפריע לי, ביקשתי ממנו להפסיק והוא הפסיק ועכשיו אחרי תקופה כנראה שהוא שכח שביקשתי ממנו והזכיר את זה שוב וכל הביטחון העצמי שלי ש"בניתי" עד עכשיו הרגשתי שהוא פשוט קרס. ביקשתי עכשיו גם ממנו אם הוא יכול לוודא שאין לו עדיין את התמונה ושיפסיק לדבר על זה והוא אמר סבבה, אבל אני עדיין דואגת שהוא יזכיר את זה או שהתמונה הזאת עדיין אצלו והוא ישלח אותה למישהו ובנוסף לכך, אני רק רוצה לבכות עכשיו כי אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליו עד כמה הוא מכוער והורס לי את הפנים וגורם לי להיות מכוערת וגם קשה לי לא לחשוב על זה במיוחד כשאחותי כל יום מזכירה לי את זה עד כמה הוא מכוער למרות שממנה קל לי יותר להתעלם כי היא אחותי והיא רואה שזה מעצן אותי אז היא עושה דווקא.

למישהו יש עצות איך להפסיק לדאוג לגבי לזה? עצות בשביל לעלות את הביטחון העצמי?