תלמידי תיכון, מה אתם חושבים על התוכנית שלי?

ממש קשה לי בבית ספר שלי. אני לא שונאת ללמוד בכלל, אלא פשוט שונאת את הבית ספר שלי. צוות הניהול והמורים מקשים עליי לימודית בטירוף וזה גם משפיע עליי נפשית. מאז שהתחילה השנה עם הסגר והלמידה המקוונת אני פשוט מצאתי את עצמי בקושי לימודי מטורף ועם זה גם נפשי. אני פשוט הרבה פעמים מבואסת ומרגישה שהלימודים חונקים אותי, אני שונאת את הזומים המיותרים ואת ההנחיות המוגזמות של המורים. כל המורות שולחות מיליון משימות ביום ולא מתחשבות בדברים חשובים אחרים שיש לנו לתלמידים. קשה לי בטירוף ואמא שלי לא מסכימה לי לנשור. חשוב לי לציין - אני רוצה לנשור אבל לא לגמרי, רציתי לפתוח פשוט תיק אקסטרני, ללמוד לבד מהבית בקצב שלי ובשליטתי, ופשוט לגשת לבגרויות... אבל אמא שלי אומרת לי "זאת שנה אחרונה שלך" וכאלה. אז התוכנית שלי היא כזאת - אני אשתדל להתמקד רק במקצועות חובה ובמקצועות שקשה יותר להשלים. כלומר - מגמות קשה להשלים אז אני אשתדל יותר בהן, עיצוב וסוציולוגיה, בספורט אני אשתדל להוציא עובר, אני אשתדל לסיים מעורבות חברתית, וזהו. אנגלית אני 5 יחל ומתמטיקה 3, יש לי ציון די טוב באנגלית אבל אני בטוחה שאשפר כי הציונים השנתיים (בעיקר בתקופת הקורונה עם המיליוו משימות שחסר לי מלא) הורסים לי את הציון, אז בקיצור באנגלית אני אשפר את הציון כשאסיים בית ספר ממילא, במתמטיקה אני משתדלת אבל בכל מקרה אני רוצה להשלים ל5 יח"ל - אני יודעת שזה נשמע הזוי אבל אני מוכנה לנסות ולהשקיע כשאני אסיים בית ספר. למה ? כי זה יהיה בשליטתי, אני אוכל ללמוד בקצב שלי ולגשת כש*אני* אחליט מתי נוח לי לגשת ומתי אני מוכנה. בשאר המקצועות יהיה מה שיהיה, אם אני לא אקבל בהן ציון טוב אז אני אשפר אחרי בית ספר מקסימום, הכי חשוב שאני אסיים עם תעודת בגרות ושאני אסיים עם המגמות.