8 תשובות
הייתה פסיכולוגית נהדרת שעזרה לי, הפסיכלוגית החדשה פחות...
היוו אניייי
כןן אני
הייתי זה לא עזר לי זה סתם נחמד אבל היא לא עוזרת לי יותר ממה שאני עוזרת לעצמי
אגב אני עדיין
אני סתם מדברת איתה כל פגישה והיא מקשיבה לי. היא לא באמת נתנה לי כלים כמו שקורה לאנשים אחרים ואולי זה באמת לא כל כך בסדר עכשיו כשחושבים על זה הממ
מצטרפת גם לשאלה
אנונימית
הפסיכולוגית שלי זה הדבר הכי יקר לי .
אין לי איך לתאר את הקשר המיוחד הזה, זה לא קשר רגיל כמו עם אדם קרוב, זה שונה וייחודי.
מה שכן - צריך לתת לזה הזדמנות, לא לפסול לאחר כמה מפגשים בודדים, לנסות שוב, לראות האם את מתחברת למטפל/ת שלך, האם את מרגישה בנוח ליידו/ה , כמובן שלא לצפות מיד לשינוי במצב הנפשי כי רוב הסיכויים שזה לא יקרה, ואפילו להפך, זאת אומרת שזה יכול "לפתוח פצעים" ולגרום לכל הרגשות לצוף , להתפרץ. אבל חשוב לדעת שאם זה קורה, זה רק מראה כמה שהטיפול יעיל והכאב הוא חלק ממש חשוב בטיפול , אני מאוד נרתעתי כשהיו פגישות שיצאתי "מרוסקת" , והיום אני מבינה כמה זה חיזק אותי.
בגדול הטיפים שלי הם:
קשר טוב עם המטפל (הכי חשוב לדעתי, וזה נבנה עם הזמן כמובן)
לתת הזדמנות אמיתית לטיפול.
שיהיה בהצלחה !
אני אישית לא הייתי אצל פסיכולוגים אבל כמה חברות שלי היו ועזר להן