יש סרט שאני משחקת בו תפקיד ראשי ואני לא מרגישה כלכך כיף לשחק אותו.

בעיקרון אנחנו ממציאים את התסריט לסרט והכול .
אבל אני לא הכי דומיננטית...אז יותר הציעו ודיברו בשבילי וכאילו, רואים שה"חברים" לקבוצה עושים אותי בכוונה מסכנה רצח ובודדה בסרט... והם לוקחים את זה ממש רחוק.
(בסרט אני אמורה להיות בחרם ובלי חברים וכאילו הם מתעללים בי לכל אורכו)
והכול הם המציאו...רק בגללם אני ככה בסרט.
וזה לא מפריע לי באמת כי הכול משחק ואני גם רוצה להיות שחקנית באמת.
אבל אני לא נלחמת שאני אהיה איזה מלכה ואפגע באנשים כדי ש"יהיה מעניין"
או שאציע שיעשו על מישהי חרם כי היא "מכוערת" (גם מה שהציעו בשבילי)
אבל זה פוגע בי כי אני רואה איך הם ממש נהנים מזה ומציעים שבסרט אני ארצה להצטרף לאיזה משחק מחניים ואז כאילו הם יתנגדו ויזרקו עלי כדורים ופה נשברתי.

זה כבר נהיה משפיל כל הסרט הזה.
גם הם לא יודעים לעשות תסריט טוב.
נשמע כמו סרט גמר של כיתה ז...מה לעשות?