הייתם מרגישים לבד אם הייתם במצב הזה?

אתם תלמידים שקטים- לא משתתפים הרבה בשיעור ויש לכם חבורה מצומצמת של חברים (בערך 7), שאיתם אתם מדברים בהפסקות בביה"ס. יש סגר וזומים, אתם לא משתתפים הרבה בשיעורים, וגם המורים לא כל כך מתייחסים אליכם. חברים שלכם מרוכזים בלימודים ויש להם עיסוקים אחרים ולכן לא יוצא לכם להיפגש הרבה. בוואטסאפ אתם מדברים בעיקר עם 2 חברים טובים, אבל גם זה בערך פעם ביומיים/ שלושה, ועם שאר החברים אתם כמעט לא מדברים, חוץ מלשלוח סיכומים של בית ספר ודברים כאלה. אתם לא בזוגיות, אבל יש לכם בית טוב והורים עובדים במשהו טוב ואחים קטנים. הבעיה היא, שעם ההורים שלכם אין כל כך על מה לדבר חוץ מהמצב הכללי- כלומר אתם לא כל כך קרובים אליהם רגשית, וגם האחים שלכם עסוקים במסגרות שלהם או עם חברים שלהם. הייתם מרגישים לבד ככה?